התנגדות לביצוע שטר

כאשר ההתנגדות לביצוע שטר מוגשת לאחר 30 יום מהמועד בו התקבלה האזהרה,
על החייב להגיש בקשה להארכת המועד תוך צירוף תצהיר בו יפורטו הסיבות לעיכוב.
עניין הארכת המועד הינו קריטי ביותר שכן יש חייבים שמזניחים את הטיפול בתיקי הוצאה לפועל,
לאורך שנים רבות ואולם חשוב לדעת שבעזרת בקשה מתאימה שנערכת על ידי עורך דין מקצועי ומיומן,
יש אפשרות לאותם חייבים להחזיר את הגלגל לאחור ולפתוח את התיק מחדש,
תוך ביטול כלל ההליכים ואף לגרום לסגירת תיק ההוצאה לפועל כנגדם.

במידה והוגשה בקשה להארכת מועד,
יגיש החייב בקשה לעיכוב הליכים בתיק הוצאה לפועל עד לקיום דיון משפטי.
בין הנימוקים אותם יציין החייב במסגרת בקשת ההתנגדות :

 זיוף חתימה: חתימה שאינה מבטאת הוראה תקפה לבנק מטעם המושך.
בהיעדר חתימה ברורה הנדרשת בפקודת השטרות, לשיק אין תוקף.
כאשר קורה מקרה כזה המתנגד לבקשה צריך להסביר כי החתימה זוייפה או נחתמה ללא כל ידיעתו,
והנטל עובר לזוכה אשר עליו להוכיח כי החתימה המופיע של השיק היא חתימתו של החייב המתנגד.
ביטחון במסגרת עסקה בין שני הצדדים:
כאשר שטר הביטחון נחשב כמסירה על תנאי ויש ביכולתו של המחזיר לממש את השטר במידה והתנאי התקיים.
סיווג השטר יחשב כשטר ביטחון במספר מקרים:

1. כאשר יש  הסכמה מטעם שני הצדדים כי השטר נמסר למטרת ביטחון וניתן לעשות בו שימוש בשעה בה התקיים התנאי עבורו הוצא השטר.
2. כאשר צויין על גבי השטר כי הוא מיועד לביטחון.

כישלון תמורה: במקרה הזה על החייב להוכיח כי לא קיבל שום תמורה בעד השיק.
אי אחיזה כשורה: במסגרת הצגת טיעון זה יטען המתנגד לביצוע שטר כי השטר המצוי בידיו של הזוכה אינו תקין.
פגם בשטר עשוי לבוא לידי ביטוי מספר דרכים:

1. קיים הבדל בין שם הנפרע לבין חתימת ההיסב.
2. שינויים במראה השטר ומחיקות המופיעות על גבי השטר.
3. מקרה בו הזוכה נטל את השטר לאחר מועד פירעון השטר.