התנגדות לקיום צוואה, ביטול צוואה ומה שביניהם
אחרי שהוגשה בקשה לצו קיום צוואה אצל הרשם, רשאי כל מי שחפץ להתנגד לקיום הצוואה, להגיש התנגדות למתן הצו.
מי יכול להגיש התנגדות? פסיקת בתי המשפט קובעת כי רק מי שהינו "מעוניין בדבר" רשאי להגיש התנגדות.
"מעוניין בדבר" הוא אדם שיש לו עניין כלכלי בתוצאות של פסילת הצוואה.
התנגדות זו הינה כתב טענות אשר מכיל את הטענות, שבגינן מבוקש לפסול את הצוואה ו/או לדחות את הבקשה למתן צו לקיומה.
את ההתנגדות יש להגיש בפני רשם הירושות, וזאת תוך 14 ימים ממועד הפרסום של דבר הגשת הבקשה בעיתונות וברשומות.
עם הגשת ההתנגדות, יועבר תיק הבקשה בצירוף ההתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה, וזאת לצורך קיום דיון בפניו בעניין זה וקבלת הכרעה על ידו.
בפועל, ההתנגדויות מוגשות בדרך כלל על ידי יורשים – קרובי משפחה של המצווה, אשר חשים עצמם מקופחים במסגרת הוראות הצוואה.
לרוב המדובר במי שקיבל הבטחה לקבלת נכס כלשהו ממצווה, אשר לא מצאה את ביטויה במסגרת הצוואה, או אמירה או היכרות עם המנוח כי לא היה מצווה כפי שכתוב במסמך הצוואה, ועל כן הוא סבור כי הצוואה איננה משקפת למעשה את רצונו האמיתי של המצווה ויש להורות על ביטולה.
אם תוכח ההתנגדות לקיום הצוואה, ידחה בית המשפט את הבקשה למתן צו קיום צוואה והצוואה תיפסל, ולא יינתן לה תוקף משפטי.
פירוט העילות בגינן ניתן להגיש בקשת התנגדות לצו קיום צוואה:
פגמים צורניים בצוואה: פגמים צורניים בצוואה אשר קיומם עשוי לסייע למי שמתנגד לצוואה להביא לפסילתה.
לדוגמא: אי נוכחות עדים בעת החתימה על הצוואה, העדר חתימה של המצווה, העדר תאריך בצוואה וכיו"ב.
מעורבות בעריכת צוואה: החוק בישראל קובע כי בתנאים מסוימים, התערבות בכתיבת צוואה עלולה לגרום לפסילתה:
"הוראת צוואה, פרט לצוואה בע"פ המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה,
והוראת צוואה המזכה בן-זוגו של אחד מאלה – בטלה".
השפעה בלתי הוגנת: כשהכוונה היא השפעה על המצווה והחלטתו כיצד ולמי לחלק את רכושו.
העדר כשרות לצוות: אחת הסיבות בגינן בית המשפט עתיד לפסול צוואה ולהופכה לחסרת ערך מבחינה משפטית,
הנה העדר כשרות לצוות, לדוגמא: כאשר המצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה.
התנגדות לקיום צוואה בטענה שהמצווה ביטל את צוואתו: המתנגד אינו משוחרר מנטל ההוכחה המוטל עליו להוכחת הביטול,
בכך שעל מבקש הקיום (הנדרש להגיש ראיה משנית) הנטל להוכיח כי אין בידו להגיש את המקור.
המדובר בשני נטלים נפרדים ואין בקיומו של האחד בכדי לפטור את השני.
החובה להוכיח ביטול הצוואה מוטלת על הטוען טענת הביטול גם במקרה בו לא הוגשה הצוואה המקורית.
“עניין לנו בנטלים שונים, המוטלים לתכלית שונה על כתפי צדדים שונים.”
לצד הטיעונים המשפטיים שפרטנו לעיל, קיימות טענות נוספות, יצירתיות וחדשניות יותר
המבוססות על עקרונות משפטיים כלליים, כגון: תחרות בלתי הוגנת בין יורשים, צוואה שנשתכחה, פסלות לרשת, זיוף צוואה.
מתי אין להגיש התנגדות לצו קיום צוואה? בכל מקרה שבו הסתבר לכם, שהרכוש שאתם אמורים לרשת בצוואה הוענק עוד בימי חייו של המנוח ללא תמורה,
במתנה לאחד מקרובי המשפחה והדבר הוסתר מכם, עליכם לשקול הגשת תביעה לביטול מתנה ולא התנגדות,
שכן אין מדובר בסכסוך על צוואות וירושות. כמו כן, במקרה שבו כבר ניתן צו לקיום הצוואה, אין מקום להגשת התנגדות,
אלא יש להגיש בקשה לביטול צו קיום צוואה, שהינו הליך שונה לחלוטין.
ביטול על ידי המצווה עצמו: ביטול צוואה יכול להתבצע בראש ובראשונה, על ידי המצווה עצמו.
המצווה רשאי לבטל צוואתו, אם על-ידי ביטול במפורש באחת הצורות לעשיית צוואה, ואם על-ידי השמדת הצוואה;
השמיד המצווה את הצוואה, חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
בחינתן של הוראות החוק בעניין ביטול צוואה על-ידי המצווה מלמד כי חוק הירושה מבחין בין שלוש צורות ביטול.
הראשונה – על-ידי השמדה; השנייה – ביטול משתמע על-ידי עריכת צוואה חדשה; השלישית – ביטול מפורש באחת הצורות לעשיית צוואה.
בדרך השלישית ניתן לבטל צוואה באחת מארבע הדרכים שקבע חוק הירושה לעריכתה של צוואה. נמצא,
כי ניתן לבטל צוואה בכתב-יד, בעדים, בפני רשות או בעל-פה.
אבדה במקרה: במקרה בו מוכח כי המצווה השמיד את צוואתו – חזקה עליו שהתכוון בכך לבטלה.
אולם במקום בו לא המנוח הוא זה שהשמיד את צוואתו, אלא זו אבדה במקרה – הרי הזכויות על-פי הצוואה קיימות.
בקשת מצווה שצוואתו תובא בפניו מפאת רצונו לבטלה: כאשר המצווה הביע את כוונתו המוצהרת לבטל את הצוואה,
והצוואה אף הובאה אליו כדי לאפשר לו לבטלה בהתאם לבקשתו – אין בעובדות אלו בכדי להוות ביטול.
“תוקפה של צוואה יסודו בכך, שמעיד הוא על רצונו האמיתי וגמירות-דעתו של המצווה להוריש כפי שציווה.
רצון אמיתי וגמירות-דעת מוחלטת זו אינם מתבטלים על-סמך פקפוק, שמא, כעת, לאחר עריכת הצוואה ולפני פטירתו,
לא רצה המנוח בצוואה, או אפילו על-סמך הבעת דעה, ששוב אין הוא רוצה בה,
כל עוד אין דבר המוכיח רצינותה של הבעת דעה זו בדבר חזרתו מן הצוואה ומגמירות-הדעת שבה נאמרה,
והוכחה כזו תיתכן אך ורק על-ידי חזרה, שנעשית בצורה פורמלית מסוימת,
ועל-ידי ביטול שהוא ביטול מפורש, הכל כמצווה בסעיף 36 לחוק.”
צוואה שלא נמצאה בחזקת המצווה: בדיני צוואות קיים כלל הקובע חזקה שבעובדה שאם צוואה אמורה להימצא בחזקתו של המנוח
ולא נמצאה שם יש להניח שהמנוח השמיד אותה. חזקה זו ניתנת לסתירה, ועוצמתה של החזקה עשויה להשתנות לפי מידת השליטה,
שהייתה למנוח על הצוואה.
“הייתי מייעץ (מציע) לך לא לקבל את הצוואה שלי”: ב-ע”א 202/85,
נדונה משמעות אמירה במכתב שלשונה: “הייתי מייעץ (מציע) לך לא לקבל את הצוואה שלי”.
נפסק, כי שימוש בלשון “מייעץ” או “מציע” אין בה משום רצון מוחלט ואין זה מצביע על גמירות-דעתו של האומר כי דבר זה אכן יעשה.
כשם שלשון זו אינה יפה לעריכת צוואה כך אין היא יפה לביטול צוואה.
סימני מחיקה: פגם של חסר בהודעת ביטול של צוואה, שנערכה בכתב (חסר בחתימה ו/או תאריך),
יכול להירפא, אם שוכנע בית-המשפט, שהמנוח גמר
בדעתו לבטל את הצוואה (ראו: סעיפים 36(א) ו-25(ב) לחוק הירושה). בהשאלה מדיני העונשין ניתן לומר, שלא מספיק להוכיח את ה-“actus reus”
(ביטול בכתב-יד המוריש באמצעות סימון X על הצוואה), אלא צריך להוכיח את ה-“mens rea” – עשיית המעשה בכוונה לבטל את הצוואה.
שוכנע בית-המשפט שכתיבה על גבי הצוואה נעשתה בכוונה לבטלה, רשאי בית-המשפט להצהיר על בטלות הצוואה.
לסיכום, התנגדות לצוואה, וייעוץ משפטי מכוון בכל הנוגע לירושתו של אדם לאחר פטירתו,
הינו נושא מורכב ומומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקיף בדבר הזכויות המשפטיות וגיבוש האסטרטגיה בכל אחד מהנושאים הרלוונטיים.
