פשיטת רגל לפי החוק החדש

הליך פשיטת רגל לפי חוק חדלות פירעון החדש (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018)

חוק חדלות פירעון החדש שנכנס לתוקף מיום 16.09.2019 משנה את תמונת המצב בלא מעט מובנים לטובת החייבים, כאשר כיום יש שינוי בתפיסה ובגישה והיום החוק הוא נועד לעזור לאדם שהסתבך בחובות להסדיר את חובותיו לשקם אותו ולצאת לדרך חיים חדשה .

ואף הגדלת הסכומים שיקבלו הנושים(מי שחייבים להם כסף) מהכספים שנצברו בקופה על חשבון , בסוף ההליך.

פשיטת רגל מונחים בהליך:

"יחיד" – הוא בעצם החייב שפתח בהליך נקרא היום  – "יחיד".

"ממונה" – מי שקראו לו בעבר "כונס הנכסים" היום נקרא הממונה.

"הנאמן" – יכול להיות עורך דין או רואה חשבון ושיש לו ניסיון של לא פחות מחמש שנים במקצוע.

"צו לפתיחת הליכים" – חייב שהוכרז בצו כי הוא חדל פירעון והוא פתח או נפתח כנגדו הליך חדלות פירעון. בעבר היה נקרא "צו כינוס נכסים".

"דמי מחיה" – סכום שנחוץ ליחיד ולמשפחתו להוצאות מחיה בסיסיות בכדי לחיות בכבוד. כך גם, בטרם קביעת הסכום מתחשיבים בהכנסת בן הזוג של היחיד ואף של הילדים ככול והם חיים אתו ויש להם הכנסה.

 "צו לשיקום כלכלי" – צו שייתנן בסוף ההליך, שהוא בעצם תכנית לפירעון החובות ולשיקום כלכלי.

"הפטר לאלתר" – אם התקיימו תנאים מסוימים הקובעים בחוק, בית המשפט יכול להורות על כך שהיחיד, לא ימשיך לשלם תשלומים כלשהם במסגרת תכנית פירעון, אלא תימחק יתרת חובותיו מיד עם מתן צו הפטר.

מי הוא חדל פירעון?

אנשים פרטיים אשר אינם מסוגלים להחזיר את חובותיהם וסכום החובות שלהם עולים על סך של 50,000 ₪, (גם חובות שלגביהם נקטו בהליכים לפי פקודת המיסים (גבייה) נחשבים) ולא משנה אם מדובר בחובות שזמן פירעונם עדיין לא הגיע, יכולים לפנות להליך של הסדר חוב או חדלות פירעון.

ככול והבנו כי אנחנו לא יכולים להחזיר את החובות בין אם קיימים ובין אם עתידים, אנחנו יכולים לפנות ולבקש להסדיר את החובות שלנו דרך מסלול של הסדר חוב או מסלול חדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל או "בצו לפתיחת הליכים" כאשר לבסוף יינתן "צו לשיקום כלכלי או הפטר מהחובות".

החוק החדש משנה את הגישה כלפי החייבים, מגישה של ענישה והליך נוקשה, לגישה שבה רואים בחוק החדש, כחוק  שנועד לשם שיקום החייבים בדרך קצרה יותר לשם עריכת הסדרי חוב אשר יפטרו אותם מחובותיהם ושילובם בחברה.

ביטול הליך "חייב מוגבל באמצעים"

החוק החדש ביטל את הליך "חייב מוגבל באמצעים", אם בעבר אדם שלא היה יכול להחזיר את חובותיו תוך תקופה קצובה בחוק, היה אותו החייב היה יכול לבקש כי יכריזו עליו כ-"חייב מוגבל באמצעים" ולבקש לאחד את כל תיקי ההוצאה לפועל כנגדו, תוך קבלת צו תשלומים בהתאם ליכולתו הכלכלית אף אם יכולת ההחזר החודשית שלו היא מאוד נמוכה. הבעיה בהליך הייתה שהחוב היה רק הולך וגדל בגלל הריבית בהוצאה לפועל, ולא היה לחייב אופק לסיום החבות.

היום חוק חדלות פירעון החדש ביטל את המוסד והיום ניתן לפנות להליכים שונים שמעניק החוק, כאשר מטרתו הסופית לתת לחייב הסדר חוב שבסוף יפטור אותו מהחובות שלו.

עוד שינוי שיצר החוק, אם עד היום, הליכי פשיטת רגל היו מנוהלים בבית המשפט המחוזי, הרי שהיום החוק יוצר הפרדה באופן שבו חובות של עד 150,000 ₪, ההליכים ינוהלו בלשכת ההוצאה לפעול על ידי רשם ההוצאה לפועל, שהינו רשם ייעודי שעבר הכשרה מיוחדת והסמיכו אותו לפסוק בהתאם לחוק חדלות פירעון החדש ואילו חובות של מעל ל- 150,000 ₪ יתנהלו בבית משפט השלום.

פשיטת רגל איך מתנהל ההליך?

מי שפנה להליך הסדר חובות של מעל ל-50,000 ₪ ועד ל- 150,000 והגיש בקשה ללשכת ההוצאה לפועל הפועלת במסלול "חדלות פרעון", רק מספר לשכות פועלות במסלול הזה:

מחוז צפון – לשכת הוצאה לפועל טבריה

מחוז חיפה – לשכת הוצאה לפועל חיפה

מחוז תל אביב –לשכת הוצאה לפועל תל-אביב

מחוז מרכז – לשכת הוצאה לפועל כפר סבא

מחוז דרום – לשכת הוצאה לפועל אשקלון

מחוז ירושלים – לשכת הוצאה לפועל ירושלים

את הבקשה ניתן להגיש במחוז שבו מתנהלים מרבית התיקים של החייב ובהעדר מחוז – מגישים במחוז שבו מתגורר החייב או המקום שנמצא העסק שלו.

אחרי שמגישים את הבקשה, רשם ההוצאה לפועל צריך להורות תוך 30 יום(תקופת זמן מהירה מאוד להבדיל מהחוק הישן), על זימון ישיבה לגיבוש הסדר תשלומים, מי שינהל את הישיבה הוא נציג הרשם (אדם שהסמיך אותו מנהל מערכת ההוצאה לפועל) שתפקידו לגבש הסדר תשלומים.

ככל ונציג הרשם לא הצליח לגבש הסדר, התיק יעבור לדיון אצל רשם ההוצאה לפועל שיכול לעשות אף חקירת יכולת ולהזמין את הנושים לאסיפת נושים לשם דיון בהסדר והצבעה עליו.

במידה ולא גובש הסדר תשלומים מוסכם או שלא הגיעו הנושים ורשם ההוצאה לפועל להסדר מוסכם, רשם ההוצאה לפועל צריך לתת "צו לפתיחת הליכים"( כלומר יתנהל הליך של חדלות פירעון/פשיטת רגל), וההליך יתנהל כפי שהיו מתנהלים לפי צו לפתיחת הליכים שנתן הממונה. כלומר ההליך יתנהל בדרך שבה אילו הינו מגישים בקשה לבית משפט השלום בחובות של מעל ל-150,000 ₪(הליכים שבהם מעורב הממונה והנאמן).

 

בחובות של מעל ל- 150,000 ₪, ההליך יתנהל בבית משפט השלום.

בתי המשפט המחוזי ידנו בערעורים על החלטות בתי המשפט השלום ובהליכי פירוק והבראות של חברות.

יודגש כי גם אם סכום החוב עולה על 150,000 ₪, לרשם ההוצאה לפועל ניתנה סמכות להכריע האם התיק יתנהל בלשכת ההוצאה לפועל או יעבור לבית משפט השלום.

 
כמה זמן נמשך ההליך למי שמנהל את ההליך בבית משפט השלום?

לאחר סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד (החייב) והנסיבות שהובילו את היחיד למצבו, ולא יאוחר מ-9 חודשים, הנאמן צריך להגיש דוח בעניין לממונה.

הממונה צריך להגיש בתוך 60 יום מהמועד שנמסר לו הדוח עם ממצאי הבדיקה, הצעת תוכנית לצורך שיקומו של החייב. לאחר הגשת ההצעה של הממונה  ולאחר שהתקיים דיון בבית המשפט באותה הצעה, בית המשפט צריך לקבוע בהקדם תוכנית לפירעון חובותיו של היחיד החייב ולשיקומו הכלכלי.

אם בעבר הליך פשיטת הרגל היה אורך לא פחות מ-18 חודשים וזאת עד לדיון בהכרזת החייב כ-"פושט רגל", כאשר היה אפשר להותיר את החייב בהליך תקופה של  4.5 שנים או יותר, משום שלא היה חוק שמגביל את תקופת ההליך. הרי שהיום הזמן התקצר משמעותית לתקופה של לא יותר מ-3 שנים ממועד מתן "צו לשיקום כלכלי" כאשר הדבר מחייב לאור החוק החדש.

יצוין כי בתנאים מסוימים ומטעמים שירשמו, ניתן לקצר את תקופת התשלומים. כך גם, ניתן להאריך את התקופה יותר מ 3 שנים, בנסיבות כמו: חוסר תום לב ביצירת החובות, אי שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה, הפרת ההגבלות שהוטלו על החייב, או שהחוב מקורו בתשלום פיצויים לקורבן עבירה בהליך פלילי ובעוד נסיבות.

אחד הדברים החשובים שקיים בחוק החדש, הוא האפשרות הקיימת הן לרשם ההוצאה לפועל והן לבית המשפט, לחייב את מי שפנה להליך ורוצה כי יאושר ההסדר שלו או יינתן לו הפטר, להתנות בכך שהחייב יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כדי לסייע לשיקומו הכלכלי.

המטרה בהכשרה כזו, היא למנוע מהיחיד להיקלע שוב פעם לנסיבות שיובילו לחדלות פרעון ולדאוג שישתקם כלכלית.

בשורה נוספת לחייבים – חייבים שבעבר לא יכלו לקבל הפטר על חוב שמקורו בפיצוי לקורבן עבירה, הרי שהיום גם חוב כזה יתווסף לשאר החובות של היחיד כאשר בסופו של יום יכול ויינתן לו צו לשיקום כלכלי.


כמה עולה הליך פשיטת רגל בבית המשפט?

מי שבוחר לנהל הליך של חדלות פרעון/פשיטת רגל ומגיש בקשה לצו לפתיחת הליכים בין אם לממונה ובין אם לרשם, הרי שיידרש לשלם  1,600 ₪ אגרת פתיחת הליך.

כך גם, מי שרוצה להגיש תביעת חוב יצטרך לשלם אגרה של 50 ₪.

אדם שהגיש בקשה לפתיחת הליך ושילם אגרה, אולם עוד לפני שהורה רשם ההוצאה לפועל על זימון ישיבה לשם בחינת הסדר תשלומים, יכול לקבל את מחצית האגרה ששילם.

לשיחת ייעוץ ללא התחייבות הקליקו כאן או בטל. 054-5988677

משרדנו מלווה את הלקוח בכל שלבי ההליך.

כך גם ניתן לשלם במגוון אמצעי תשלום וזאת תוך התחשבות מלאה בלקוח ובהליך שהוא עתיד לעבור.

כותב המאמר – הינו הבעלים של משרד עורכי דין – אפרים קוליו, המתמחה בהליכי פשיטת רגל והסדרי חוב, הליכי גבייה, כינוס נכסים והוצאה לפועל.

אין באמור במאמר זה, תחליף לייעוץ משפטי.

כל הזכויות שמורות למשרד עורכי דין – אפרים קוליו.