לאחר סיום בדיקת המצב הכלכלי של היחיד (החייב) והנסיבות שהובילו את היחיד למצבו,
ולא יאוחר מ-9 חודשים, הנאמן צריך להגיש דוח בעניין לממונה.

הממונה צריך להגיש בתוך 60 יום מהמועד שנמסר לו הדוח עם ממצאי הבדיקה,
הצעת תוכנית לצורך שיקומו של החייב. לאחר הגשת ההצעה של הממונה, 
ולאחר שהתקיים דיון בבית המשפט באותה הצעה,
בית המשפט צריך לקבוע בהקדם תוכנית לפירעון חובותיו של היחיד החייב ולשיקומו הכלכלי.

אם בעבר הליך פשיטת הרגל היה אורך לא פחות מ-18 חודשים וזאת עד לדיון בהכרזת החייב כ-"פושט רגל",
כאשר היה אפשר להותיר את החייב בהליך תקופה של  4.5 שנים או יותר,
משום שלא היה חוק שמגביל את תקופת ההליך.
הרי שהיום הזמן התקצר משמעותית לתקופה של לא יותר מ-3 שנים ממועד מתן "צו לשיקום כלכלי"
כאשר הדבר מחייב לאור החוק החדש.

יצוין כי בתנאים מסוימים ומטעמים שירשמו, ניתן לקצר את תקופת התשלומים.
כך גם, ניתן להאריך את התקופה יותר מ 3 שנים,
בנסיבות כמו:

1. חוסר תום לב ביצירת החובות.
2. אי שיתוף פעולה עם הנאמן או הממונה.
3. הפרת ההגבלות שהוטלו על החייב.
4. החוב מקורו בתשלום פיצויים לקורבן עבירה בהליך פלילי ובעוד נסיבות.

אחד הדברים החשובים שקיים בחוק החדש,
הוא האפשרות הקיימת הן לרשם ההוצאה לפועל והן לבית המשפט,
לחייב את מי שפנה להליך ורוצה כי יאושר ההסדר שלו או יינתן לו הפטר,
להתנות בכך שהחייב יעבור הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה, כדי לסייע לשיקומו הכלכלי.

המטרה בהכשרה כזו, היא למנוע מהיחיד להיקלע שוב פעם לנסיבות שיובילו לחדלות פרעון ולדאוג שישתקם כלכלית.

בשורה נוספת לחייבים! חייבים שבעבר לא יכלו לקבל הפטר על חוב שמקורו בפיצוי לקורבן עבירה,
הרי שהיום גם חוב כזה יתווסף לשאר החובות של היחיד כאשר בסופו של יום יכול ויינתן לו צו לשיקום כלכלי.