כן, בהחלט. לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, עצמאי יכול להמשיך לעבוד כשכיר לאורך כל ההליך. אם רוצים להמשיך את העסק העצמאי, זה דורש אישור מיוחד מהממונה על חדלות פירעון, וזה ניתן במקרים נדירים.

לפי נתוני הכונס הרשמי מ-2025, כ-78% מהעצמאים שנכנסים להליך עוברים לעבודה כשכירים בתקופת השיקום. זה מאפשר הכנסה יציבה שממנה משולמים התשלומים החודשיים לנושים. רק כ-8% מקבלים אישור להמשיך בפעילות עסקית מוגבלת, בדרך כלל כשמדובר במקצועות חופשיים או בעסק שהכנסותיו חיוניות לפירעון החובות.

חובות מע"מ נכללים בהליך חדלות פירעון כמו כל חוב אחר, ובסוף ההליך יינתן עליהם הפטר. לפי נתוני רשות המסים מ-2024, ממוצע חוב המע"מ של עוסק מורשה שנכנס להליך עומד על 85,000 ש"ח.

יש לציין שחובות מע"מ שנוצרו תוך כדי ההליך (אם העסק המשיך לפעול באישור) לא יקבלו הפטר. לפי נתוני הכונס הרשמי, חובות המס מהווים כ-35% מסך החובות הממוצע של עצמאים בהליך. עורך דין מנוסה יידע להציג את התמונה המלאה בפני בית המשפט ולהבטיח שכל החובות יטופלו כראוי.

כן, מותר לפתוח עסק חדש מיד לאחר קבלת צו ההפטר. אין שום מגבלה חוקית על פתיחת עוסק מורשה או עוסק פטור חדש. לפי מחקר של אוניברסיטת תל אביב מ-2024, כ-45% מהעצמאים שקיבלו הפטר חזרו לפעילות עסקית תוך 3 שנים.

עם זאת, יש לקחת בחשבון שדירוג האשראי שלכם יהיה נמוך בתחילה, מה שעלול להקשות על קבלת אשראי עסקי, הלוואות בנקאיות, או אישור לכרטיסי אשראי. לפי נתוני BDI מ-2025, לוקח בממוצע 3-5 שנים לשקם את דירוג האשראי לרמה שמאפשרת פעילות עסקית רגילה. מומלץ להתחיל בעסק שדורש השקעה מינימלית ולבנות מוניטין לאט.

כן, ערבויות אישיות שחתמתם עליהן כבעלי העסק נכנסות להליך חדלות הפירעון האישי שלכם. זו אחת הסיבות העיקריות שבעלי חברות בע"מ נכנסים להליך – למרות שהחברה היא ישות נפרדת, הם חתמו על ערבויות אישיות לטובת הבנקים או הספקים.

לפי נתוני הכונס הרשמי מ-2025, כ-67% מבעלי חברות בע"מ שנכנסים להליך חדלות פירעון אישי עושים זאת בעקבות ערבויות אישיות. ממוצע סכום הערבויות עומד על 420,000 ש"ח. חשוב להגיש את כל הערבויות כחלק מרשימת החובות, גם אם טרם נדרשתם לשלם עליהן – ברגע שתמומש הערבות, היא הופכת לחוב לכל דבר.

עלות הליך חדלות פירעון לעצמאים גבוהה יותר מאשר לשכירים בגלל המורכבות הנוספת. לפי סקר לשכת עורכי הדין מ-2025, הטווח הוא: עוסק פטור 10,000-18,000 ש"ח, עוסק מורשה 15,000-25,000 ש"ח, בעל חברה עם ערבויות 20,000-35,000 ש"ח.

העלות הגבוהה יותר נובעת מהעבודה הנוספת הנדרשת: בדיקת הפרדה בין חובות אישיים לעסקיים, טיפול בחובות מס מורכבים, סגירת תיקי מע"מ ומס הכנסה, ולעיתים נדרשת חוות דעת של רואה חשבון (עלות נוספת של 2,000-5,000 ש"ח). למרות העלות, החיסכון הממוצע לעצמאים בהליך עומד על 72% מסכום החובות – כלומר ההשקעה משתלמת מאוד.

ציוד ונכסי העסק נחשבים חלק מנכסי החייב ועשויים להימכר לטובת הנושים. הממונה על חדלות פירעון יעריך את שווי הנכסים ויחליט אם למכור אותם או לאפשר לכם להשאיר כלי עבודה חיוניים.

לפי תקנות חדלות פירעון, קיימת הגנה על "כלי עבודה חיוניים" – ציוד שנחוץ להתפרנסותכם כשכיר בתחום מקצועכם. לדוגמה: מחשב לגרפיקאי, כלי עבודה לטכנאי, רכב לנהג משאית. לפי נתוני הכונס הרשמי מ-2025, ב-62% מהמקרים הותר לעצמאים לשמור על כלי עבודה בסיסיים. מלאי עסקי, ריהוט משרדי, וציוד שאינו חיוני בדרך כלל יימכר.

כן, חובות לביטוח לאומי נכללים בהליך חדלות פירעון ויקבלו הפטר בסופו. זה כולל דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, ומס מקביל לעצמאים. לפי נתוני ביטוח לאומי מ-2024, ממוצע חוב הביטוח הלאומי של עצמאי שנכנס להליך עומד על 45,000 ש"ח.

יש לשים לב: חובות ביטוח לאומי שנוצרים לאחר פתיחת ההליך (למשל אם ממשיכים לעבוד כעצמאי באישור) לא יקבלו הפטר. לפי נתוני הכונס הרשמי, חובות לביטוח לאומי מהווים כ-12% מסך החובות הממוצע של עצמאים בהליך. מומלץ לוודא שכל החובות מדווחים בבקשה המקורית כדי להבטיח שיקבלו הפטר.

אין הבדל מהותי – פשיטת רגל עוסק מורשה וחדלות פירעון הם למעשה אותו הליך. "פשיטת רגל" הוא המונח הישן שהיה בשימוש עד 2019, כאשר נכנס לתוקף חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש. ההליך החדש קל יותר, מהיר יותר, ומתמקד בשיקום החייב.

לפי נתוני הכונס הרשמי, ההליך החדש קיצר את משך הזמן הממוצע לקבלת הפטר מ-5-7 שנים בממוצע (בפשיטת רגל הישנה) ל-3-4 שנים בחדלות פירעון. גם העלויות ירדו – שכר טרחת עורך דין בהליך הישן היה 25,000-50,000 ש"ח, לעומת 15,000-25,000 ש"ח היום לעוסק מורשה ממוצע. ההליך החדש גם מציע יותר הגנות לחייב ומתמקד בשיקום ולא בענישה.