דלג לתוכן- דוד סחרוב 22, ראשון לציון
- 077-2109062
- שעות קבלה בימים א'-ה' בין השעות 8:00-19:00
החייב שלכם נכנס להליך חדלות פירעון, הגבייה הוקפאה, ועכשיו הדרך היחידה לקבל את הכסף עוברת דרך הנאמן. כאן תמצאו בדיוק מה המועד שאסור לפספס, איך נראית הגשה מלאה, מה חייב להיות בתצהיר, וכמה זה עולה לפי הטבלה הרשמית של 2026.
תביעת חוב מקוונת היא הדרך שבה נושה דורש את כספו כשהחייב נמצא בהליך חדלות פירעון. מרגע הצו לפתיחת ההליכים הגבייה הרגילה מוקפאת, והזירה עוברת לנאמן. את התביעה יש להגיש תוך שישה חודשים מיום מתן הצו, בטופס מקוון, בצירוף אסמכתאות שמוכיחות את החוב ותצהיר מאומת על ידי עורך דין. אגרת הגשת תביעת חוב על ידי נושה עומדת על 35 ₪ לפי טבלת האגרות של 2026, וחתימה על תצהיר על 55 ₪. הנאמן נדרש להכריע תוך 90 יום מההגשה. נושה שמאחר יכול לבקש הארכת מועד בנימוק, אך ההחלטה נתונה לשיקול דעת ואינה מובטחת.
כשחייב נכנס להליך חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, משתנה כל מערך הכוחות מול הנושים. עיקולים שהוטלו מוקפאים, הליכי גבייה חדשים אינם נפתחים, ותיקים שמתנהלים בהוצאה לפועל נעצרים. במקום גבייה פרטנית של כל נושה בנפרד, נכנס מנגנון ריכוזי: נאמן שממנה בית המשפט אוסף את נכסי החייב לקופת הנשייה, ומחלק אותם בין הנושים לפי הדין.
תביעת חוב מקוונת היא הכרטיס שלכם למנגנון הזה. זו הפעולה שבה נושה מודיע רשמית שהוא זכאי לכסף, מפרט כמה ומדוע, ומגבה זאת בראיות ובתצהיר. נושה שלא מגיש אינו נספר בחלוקה, גם אם החוב שלו מתועד היטב ואפילו אם יש בידו פסק דין. המערכת אינה מאתרת נושים ביוזמתה.
מי שרלוונטי לו זה רחב יותר משנדמה. ספקים שסיפקו סחורה ולא קיבלו תשלום, בעלי דירה שנותרו עם חוב שכירות, מלווים פרטיים, בעלי שיקים שחוללו, וגם מי שמחזיק פסק דין ישן שלא נגבה. כשמדובר בחברה ולא באדם פרטי, המסלול הוא תביעת חוב בפירוק חברה. וכשמדובר בעובדים שנותרו עם חוב שכר, יש מסלול ייעודי של תביעת חוב עובדים ביטוח לאומי.
תביעת חוב שלא הוגשה במועד היא כסף שנמחק. אנחנו מגישים מלא, מדויק ובזמן.
דברו איתנו עכשיואם יש דבר אחד שכדאי לזכור מהעמוד הזה, זה המספר שישה. את תביעת החוב יש להגיש תוך שישה חודשים מיום מתן הצו לפתיחת ההליכים. לא מהיום שגיליתם על ההליך, לא מהיום שקיבלתם הודעה, ולא מהיום שהחלטתם לפעול. מיום הצו.
ההבחנה הזו היא הסיבה המרכזית שנושים מפספסים. הודעות אינן תמיד מגיעות, ובוודאי לא לנושים שהחייב לא ציין אותם ברשימה שהגיש. נושה שמגלה על ההליך באיחור של ארבעה חודשים נותר עם חודשיים, ומי שמגלה אחרי שמונה חודשים כבר נמצא במסלול של בקשת הארכה. לכן איתור תיק חדלות פירעון באופן תקופתי אינו מותרות אלא הרגל עבודה בסיסי.
המשמעות המעשית של הפספוס חדה. נושה שלא הגיש אינו משתתף בחלוקה. הכסף שהיה אמור להגיע אליו מתחלק בין שאר הנושים, והחוב שלו נמחק בסוף ההליך יחד עם שאר החובות. אין כאן קנס ואין הליך עונשי, פשוט אין השתתפות.
בדקו את תאריך הצו, לא את תאריך הגילוי: המועד נספר מיום מתן הצו לפתיחת ההליכים, והתאריך הזה מופיע בצו עצמו, שגלוי לכל במערכת המקוונת של הממונה. הצעד הראשון של כל נושה שמגלה על הליך הוא לאתר את הצו, לקרוא את התאריך, ולחשב כמה זמן נותר. רק אחר כך מתחילים לאסוף מסמכים.
ההגשה עצמה דיגיטלית והטופס מנחה, אך ההכנה שלפניה היא שקובעת את התוצאה. אלה השלבים.
מאתרים את התיק במערכת המקוונת של הממונה לפי תעודת הזהות של החייב, קוראים את הצו לפתיחת ההליכים ורושמים את התאריך. משם נספרים ששת החודשים. בהזדמנות זו מאתרים גם את פרטי הנאמן שמונה לתיק.
אוספים כל מסמך שמוכיח את החוב ואת גובהו: חוזה או הסכם, חשבוניות, אישורי משלוח, שיקים שחוללו, דפי חשבון, התכתבות שמאשרת את החוב, ופסק דין אם קיים. ככל שהתיעוד שלם יותר, כך פוחת הסיכוי לדרישת השלמות.
מחשבים את הסכום נכון למועד מתן הצו, כולל ריבית והצמדה אם מגיעות, ומוודאים שהסכום נתמך באסמכתאות. סכום שנתבע בלי גיבוי מספרי מדויק הוא הזמנה להפחתה או לדחייה.
מכינים תצהיר שמאשר את נכונות הפרטים ואת קיום החוב במועד הצו, ומאמתים אותו אצל עורך דין. התצהיר חייב להיות עקבי לחלוטין עם הסכום ועם המסמכים שצורפו.
ממלאים את הטופס המקוון עם פרטי הנושה, פרטי החייב, סכום החוב ומקורו, ומצרפים את כל הקבצים. נושה המיוצג מצרף גם ייפוי כוח. בסיום משלמים את האגרה ושומרים את אישור ההגשה.
שומרים את פרטי הגישה שמתקבלים בעת ההגשה. הם מאפשרים לעקוב אחר סטטוס התביעה ואחר דוח התנועות בתיק במערכת המקוונת, ולראות מתי ניתנה הכרעה.
המועד נספר מיום הצו, לא מיום שגיליתם. נאתר את התיק, נקרא את התאריך ונגיד לכם בדיוק כמה זמן יש.
הטופס המקוון עצמו פשוט. מה שמפיל תביעות חוב הוא מה שמצורף אליו. אלה הרכיבים ומה שחשוב בכל אחד.
הצהרה בכתב שהפרטים נכונים ושהחוב קיים במועד הצו, מאומתת על ידי עורך דין. חתימה על תצהיר עולה 55 ₪ לפי הטבלה הרשמית. תצהיר שאינו מאומת כדין אינו קביל, והתביעה חוזרת להשלמות.
הסכום בתצהיר, הסכום בטופס והסכום שעולה מהאסמכתאות חייבים להיות זהים. פער, אפילו קטן, מעורר ספק בכל התביעה ומזמין הפחתה של הסכום המאושר.
חוזה, הסכם הלוואה, חשבוניות, אישורי מסירה, שיקים שחוללו, דפי חשבון, התכתבות שמאשרת את החוב. מסמך שאינו חתום או שאינו מתוארך חלש בהרבה ממסמך שכן.
פסק דין מחזק מאוד את התביעה, אך אינו תנאי. מי שיש בידו פסק דין מצרף אותו יחד עם אישור המסירה. מי שאין לו מסתמך על הראיות החוזיות והחשבונאיות.
נושה המיוצג על ידי עורך דין מצרף ייפוי כוח. בהיעדרו הנאמן אינו רשאי להתכתב עם המייצג, וכל פנייה מתעכבת עד להשלמה.
עם ההגשה מתקבלים אישור ופרטי גישה למערכת. הם מאפשרים מעקב אחר סטטוס התביעה, ובמקרה של מחלוקת הם ההוכחה שההגשה בוצעה במועד.
העלות הישירה של הגשת תביעת חוב נמוכה מאוד, וזו נקודה שכדאי להכיר לפני שמחליטים לוותר. הנתונים לקוחים מטבלת האגרות הרשמית של רשות האכיפה והגבייה בגרסת ינואר 2026.
| הפעולה | העלות | מי משלם |
|---|---|---|
| אגרה בעד הגשת תביעת חוב על ידי נושה | 35 ₪ | הנושה, בעת ההגשה |
| חתימה על תצהיר | 55 ₪ | הנושה, בעת האימות |
| בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון על ידי החייב | 900 ₪ | החייב, טרם ההגשה |
| פתיחת תיק פסק דין כספי בהוצאה לפועל | 1% מהחוב, מינימום 109 ₪ | הזוכה, נזקף לחובת החייב |
ההשוואה בשורה האחרונה אינה מקרית. אגרת תביעת חוב היא סכום קבוע וזעום, ואילו אגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל נגזרת מאחוז מהחוב לפי חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. המשמעות ברורה: כשהחייב בהליך חדלות פירעון, ההגשה זולה כמעט תמיד ביחס לסכום שעל הפרק. גם נושה שמעריך שסיכויי הגבייה נמוכים כדאי לו להגיש, כי העלות של אי הגשה היא אובדן מוחלט של הזכות, והעלות של הגשה היא 35 ₪.
אחרי ההגשה עובר הכדור לנאמן. הוא בוחן את התביעה, את האסמכתאות ואת התצהיר, ומכריע אם לאשר את החוב במלואו, לאשר חלק ממנו או לדחות אותו. הנאמן נדרש להכריע תוך 90 יום מההגשה, ולא יאוחר מ-30 ימים מהמועד האחרון להגשת תביעות חוב בתיק.
בפועל, שני דברים מאריכים את התהליך. הראשון הוא עומס בתיקים גדולים עם נושים רבים. השני, שבשליטתכם, הוא דרישות השלמה. כל פעם שהנאמן מבקש מסמך חסר או הבהרה, המונה מתאפס למעשה והתיק ממתין. תיק שהוגש שלם ומסודר עובר מהר יותר, פשוט כי אין מה להשלים.
ההכרעה משפיעה ישירות על הכסף. סכום שאושר הוא הבסיס לחלק שלכם בחלוקה מקופת הנשייה, וסכום שהופחת מקטין אותו בהתאמה. חשוב לזכור שלא כל הנושים שווים: חובות מובטחים וחובות בדין קדימה, כמו מזונות בפשיטת רגל ושכר עבודה, נפרעים לפני חובות רגילים.
החלטה שנראית לכם שגויה אינה סוף פסוק. אפשר להשיג עליה, ובמקרים המתאימים לפנות לבית המשפט. הצעד הראשון הוא לקרוא את ההחלטה בעיון ולזהות את עילת הדחייה המדויקת, כי לכל עילה מענה שונה לחלוטין.
לכל עילת דחייה יש מענה אחר. נקרא את ההחלטה, נזהה את הפגם ונבחר את מסלול ההשגה הנכון.
איחור אינו בהכרח סוף הדרך, אך הוא מעביר אתכם ממסלול של זכות למסלול של בקשה. מי שלא הגיש בתוך שישה חודשים יכול להגיש בקשה להארכת מועד, בצירוף נימוק שמסביר מדוע לא הוגשה התביעה עד עתה.
מה שמכריע הוא איכות ההסבר. נימוק שמתאר נסיבות אמיתיות ומתועדות, למשל שהנושה כלל לא ידע על ההליך משום שלא נכלל ברשימת הנושים שהחייב הגיש, או שהתגלה מסמך שמבסס חוב שלא היה ידוע, מתקבל אחרת מאשר בקשה שנימוקה הוא חוסר תשומת לב. גם משך האיחור משנה: איחור של שבועות אינו כמו איחור של שנה.
הכלל המעשי הוא לפעול מיד. ככל שהזמן עובר, גם ההסבר נחלש וגם התיק מתקדם. ברגע שגיליתם על הליך שהמועד בו חלף, זה הרגע להגיש, לא בעוד חודש.
אלה הטעויות שאנחנו רואים אצל נושים שהגישו בעצמם, וכל אחת מהן עולה כסף אמיתי.
ששת החודשים נספרים מיום מתן הצו, לא מיום הגילוי ולא מיום קבלת ההודעה. מי שסופר מהתאריך הלא נכון מגלה באיחור שהחלון נסגר.
נושה שממשיך להזמין הליכים בתיק מוקפא משלם אגרות על פעולות שלא יבוצעו, ובמקביל שורף את הזמן שנועד להגשת התביעה.
פער בין הסכום בתצהיר לסכום בטופס או באסמכתאות מעורר ספק בכל התביעה. עקביות מלאה בין שלושת הרכיבים היא תנאי בסיסי.
כל דרישת השלמה מאפסת בפועל את לוח הזמנים ומאריכה את ההמתנה. עדיף להשקיע שבוע נוסף באיסוף מלא מאשר להגיש חלקית.
האגרה היא 35 ₪. גם כשההערכה היא שיישאר מעט לחלוקה, אי הגשה מבטיחה אפס. הערכות משתנות כשמתגלים נכסים בהמשך ההליך.
תביעה שהוגשה וננטשה עלולה להיתקע בדרישת השלמה שאיש לא ענה עליה. פרטי הגישה שמתקבלים בהגשה קיימים בדיוק בשביל זה.
משרד עורכי דין אפרים קוליו מלווה נושים בהגשת תביעות חוב למעלה מעשור, וגם מייצג חייבים בהליכי חדלות פירעון. ההיכרות עם שני הצדדים היא יתרון מעשי: אנחנו יודעים מה נאמן בודק, מה מעורר אצלו ספק ומה גורם לו לבקש השלמות.
הליווי מתחיל באיתור התיק ובחישוב המועד שנותר, ממשיך בבניית תיק ראיות שלם ובניסוח תצהיר עקבי ומדויק, וכולל את ההגשה עצמה ואת המעקב אחר ההכרעה. כשהחלטת הנאמן אינה מקובלת, אנחנו בוחנים את עילת הדחייה ובוחרים את מסלול ההשגה. וכשמסתבר שהחייב כלל אינו בהליך, המסלול הנכון הוא גבייה רגילה, בין אם פתיחת תיק הוצאה לפועל ובין אם גביית שיקים חוזרים. שאלת איך בוחרים עורך דין לגבייה נענית בפשטות: מי שמזהה נכון באיזה מסלול אתם נמצאים.
בחרו את האפשרות הקרובה ביותר וקבלו כיוון ראשוני. זה לא תחליף לייעוץ, אבל זו התחלה טובה.
אנחנו מזמינים אתכם לשמוע ישירות מלקוחות שכבר עברו את הדרך, ולהתרשם מהגישה והמקצועיות של המשרד.
ריכזנו מדריכים מפורטים בכל תת נושא, כדי שתוכלו להעמיק בדיוק בנקודה שרלוונטית למקרה שלכם.
דירוג 5.0 ב-33 ביקורות אמיתיות בגוגל. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא ולהתרשם.
בעל תואר ראשון ושני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר-אילן ומעל 10 שנות ניסיון בייצוג נושים בהגשת תביעות חוב מול נאמנים ומול הממונה על הליכי חדלות פירעון, ובייצוג חייבים בהליכים עצמם. המשרד ממוקם בבניין ההוצאה לפועל בראשון לציון ומעניק שירות אישי בשלוש שפות.
ההגשה מתבצעת בטופס מקוון ייעודי במערכת של הממונה על הליכי חדלות פירעון. ממלאים את פרטי הנושה ואת פרטי החייב, מפרטים את סכום החוב ואת מקורו, ומצרפים שלושה רכיבים: את כל האסמכתאות שמוכיחות את החוב, תצהיר מאומת על ידי עורך דין, וייפוי כוח אם הנושה מיוצג. בסיום משלמים את האגרה. הטופס עצמו מנחה שלב אחר שלב, אך התוכן שמוזן לתוכו הוא מה שקובע אם התביעה תאושר.
שישה חודשים מיום מתן הצו לפתיחת ההליכים. זהו המועד הקבוע בדין, והוא נספר מהמועד שבו ניתן הצו ולא מהמועד שבו נודע לכם על ההליך. זו הסיבה שנושה שאינו עוקב אחר מצב החייבים שלו מגלה לעיתים שנותרו לו שבועות ספורים או שהמועד כבר חלף. מי שאיחר יכול להגיש בקשה להארכת מועד בצירוף נימוק, אך ההחלטה נתונה לשיקול דעת ואינה מובטחת.
לפי טבלת האגרות הרשמית לשנת 2026, אגרה בעד הגשת תביעת חוב על ידי נושה עומדת על 35 ₪. זהו סכום קבוע שאינו תלוי בגובה החוב הנתבע. בנוסף, חתימה על תצהיר עולה 55 ₪. סך העלות הישירה של הגשת תביעת חוב מקוונת נמוך מאוד ביחס לסכומים שעל הפרק, וזו אחת הסיבות שאין הצדקה לוותר על ההגשה גם כשסיכויי הגבייה נראים נמוכים.
התצהיר הוא הצהרה בכתב, מאומתת על ידי עורך דין, שבה הנושה מאשר שפרטי התביעה נכונים ושהחוב אכן קיים במועד מתן הצו. הוא חייב לשקף במדויק את הסכום הנתבע ואת מקורו, ולהתייחס לאסמכתאות המצורפות. תצהיר שאינו מאומת כדין, או תצהיר שמפרט סכום שאינו תואם את האסמכתאות, הוא מהסיבות השכיחות ביותר לדחיית תביעת חוב או לדרישת השלמות שגוררת עיכוב.
הנאמן נדרש להכריע בתביעת החוב תוך 90 יום מההגשה, ולא יאוחר מ-30 ימים מהמועד האחרון להגשת תביעות חוב בתיק. בפועל, בתיקים עמוסים או כשנדרשות השלמות מהנושה, לוח הזמנים עשוי להתארך. נושה שהגיש תיק מלא ומסודר מקצר את התהליך משמעותית, כי אין צורך בסבבי השלמות שמאפסים את המונה.
כן. תביעת חוב אינה מחייבת פסק דין קודם. מה שנדרש הוא הוכחה שהחוב קיים, ולכן האסמכתאות הן לב העניין: חוזה, הסכם הלוואה, חשבוניות, שיק שחולל, התכתבות שמאשרת את החוב או פסק דין אם יש. הנאמן בוחן את הראיות ומכריע. עם זאת, ככל שהתיעוד חזק יותר, כך הסיכוי לאישור מלא של הסכום הנתבע גדל.
אלה שני עולמות נפרדים. פתיחת תיק בהוצאה לפועל היא פעולת גבייה יזומה נגד חייב שאינו בהליך חדלות פירעון, והיא מפעילה עיקולים והגבלות. תביעת חוב מוגשת דווקא כשהחייב נמצא בהליך חדלות פירעון, ההליכים נגדו הוקפאו, והגבייה עברה לידי הנאמן. נושה שממשיך לפעול בהוצאה לפועל כשהחייב בהליך מבזבז אגרות על הליכים מוקפאים, ובמקביל מסתכן בפספוס המועד להגשת התביעה.
החלטת הנאמן אינה סוף הדרך. אפשר להשיג עליה, ובמקרים מסוימים לפנות לבית המשפט. הצעד הראשון הוא להבין את עילת הדחייה המדויקת: האם הסכום לא הוכח, האם האסמכתאות לא התקבלו, האם התצהיר היה פגום או האם החוב סווג אחרת מכפי שנתבע. לכל עילה יש מענה שונה, ולכן קריאה מדויקת של ההחלטה היא הבסיס לכל מהלך המשך.
אל תמתינו לרגע האחרון ואל תוותרו בגלל הערכה מוקדמת. פנו עוד היום, נאתר את התיק, נחשב את המועד שנותר, ונגיש עבורכם תביעת חוב מקוונת מלאה ומדויקת שתעמוד בבדיקת הנאמן.
