חדלות פרעון, הינו מצב לפיו אין ביכולתו של 'חייב' – אדם או חברה, לשלם את חובותיו במועד אשר עליו היה לעשות כן. תיקים אשר נפתחו לפני ספטמבר 2019 מתנהלים בתור תיקי פשיטת רגל, על פי החוק הישן, ותיקים שנפתחו מאוחר יותר מתנהלים בתור תיקי חדלות פירעון על פי החוק החדש.
לעיתים, אך לא תמיד, התיק יגיע למצב של ביטול הליך פשיטת רגל וקבלת הפטר, מה שיאפשר לחייב להחזיר את חייו למסלולם התקין.
חדלות פרעון
הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הוא הליך במשפט האזרחי שלו שתי מטרות עיקריות: האחת, לסייע לאדם שיש לו חובות רבים ליישר דרכיו ולהגיע לשיקום כלכלי, ושנית, לסייע לנושים שנפגעו מאותו חייב להשיב לידיהם כמה שניתן באותו החוב.
את הבקשה יש להגיש אל הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי ברשות האכיפה והגביה. אחד השינויים המשמעותיים בחוק החדש הוא העברת ניהול ההליכים לבית משפט השלום במקום בית המשפט המחוזי, דבר אשר משפיע על מהירות ניהול ההליכים והנגישות שלהם.
מטרתו של הליך חדלות הפירעון היא בסופו של דבר הגעה להסדר חובות עבור החייב אשר מצד אחד יאפשר החזר של מרבית החובות ומצד שני יהיה בגבול היכולת הכלכלית של החייב ויאפשר לו בסופו של דבר לשלם את חובותיו ולצאת לחיים חדשים.
קבלת ייעוץ וסיוע ממשרד עורכי דין מקצועי בתחום חדלות פירעון הנו מרכיב קריטי להצלחה בכל ההליך.
יהיה עליכם להוכיח לבית המשפט כי אתם לא מנסים לנצל את החוקים והמערכת המשפטית כדי להתחמק מתשלום חובות שנכנסתם אליהם אלא מתנהלים בתום לב ומתוך רצון אמיתי להחזיר את הסכום הגבוה ביותר המתאפשר לכם בהתאם למצבכם.
תיקי פשיטת רגל – החקיקה הישנה
תהליך פשיטת רגל, על פי החקיקה הישנה, לפני ספטמבר 2019, מאפשר לאדם שנקלע לקשיים כלכליים ואינו יכול לפרוע את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו הכלכליים על ידי קבלת הפטר בסיום התהליך. חייב בפשיטת רגל עשוי להיות זכאי לקבל הקצבות של כספים מתוך נכסיו עבור:
- מחייתו של החייב ובני משפחתו.
- כתמורה לשירותיו של החייב במימוש נכסיו.
הכלל הוא שכדי שאדם יהיה מוגדר חייב הוא צריך להיות בן 18 ומעלה, אולם גם אדם מתחת לגיל 18 עשוי להיות מוגדר כחייב אם לדעת בית המשפט סביר שהנושים קיימו עמו עסקים במחשבה שהוא בן למעלה מ-18. אדם לא חייב להיות אזרח ישראל או להימצא בעצמו בישראל על מנת שייחשב לחייב.
תיקי חדלות פירעון – החקיקה החדשה
להגיע למצב של חדלות פירעון הוא לא דבר נעים, לא לנושיו של החייב שנותרו ללא יכולת לקבל את מלוא סכום החוב כלפיהם ולא לחייב עצמו שיסומן כלקוח בעייתי ויחולו עליו מגבלות שונות בתקופת ההליך והגבלות מסוימות לאחר מכן למשך תקופה מסוימת. מטרות החוק החדש הינן שלוש:
- להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב.
- להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים.
- לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.
בחוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חל שינוי עקרוני בהשוואה לדין הקודם, שכן החוק אינו מתייחס לאירוע חדלות פירעון כאל "פגם מוסרי" של החייב, אלא כאל כשל שיכול להתרחש ועל החברה לעשות ככל יכולתה על מנת להחזיר את חדל הפירעון אל המסלול התקין ולסייע בשיקומו.
ביטול הליך פשיטת רגל וקבלת הפטר חובות
סעיף 108 לחוק, מעניק סמכות רחבה להגיש בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים, כאשר כל אדם שרואה עצמו נפגע ממתן הצו רשאי להגיש בקשה לביטולו או לשינוי הצו. על הבקשה להיות מוגשת בתוך 45 יום מהמועד בו התפרסמה ההודעה על מתן הצו.
החוק קובע כי את הדיון בבקשה נדרש לקיים בהקדם האפשרי. במידה ובית המשפט החליט לקבל את הבקשה כאשר הדיון התקיים במעמד צד אחד, עליו לקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך 14 יום מיום מתן ההחלטה על ההשהיה הזמנית.
על פי סעיף 154 לחוק, בקשה לביטול צו לפתיחת הליכים יכולה להיות מוגשת על ידי ממונה לפי הוראות סעיף זה. במסגרת סעיף זה, רשאי הממונה להגיש לבית המשפט הצעה לתכנית לשיקום כלכלי של החייב, לאחר שנמסרו לו ממצאי דוח הבדיקה מהנאמן.
סעיף 286 לחוק, מעניק לבית המשפט סמכות כללית, שלא ביוזמתו של חייב או נושה, לבטל צו פתיחת הליכים. במידה ומתקיים אחד משני המצבים הבאים, בית המשפט רשאי לבטל את הצו: החייב אינו חדל פירעון, אין בצו לפתיחת הליכים כדי לסייע במניעת חדלות הפירעון.
במידה והליכי חדלות הפירעון מתנהלים למישרין, אזי באופן טבעי הם אמורים להסתיים עם מתן צו הפטר כאשר מדובר בחייב יחיד, או עם השלמת הליך השיקום הכלכלי או הליך פירוק החברה, כאשר מדובר בחייב שהנו תאגיד.
לפרטים ושאלות נוספות אתם מוזמנים לעקוב אחר עמוד הפייסבוק שלנו
