אחת השאלות שחוזרות על עצמן היא לגבי פטור מחובות באובדן כושר עבודה. השאלה מתייחסת למצבים של חדלות פירעון נכה המוגדר כבעל אובדן כושר השתכרות בביטוח הלאומי, ומתקיים מקצבאות.
הרקע לשאלה
חייבים אשר הגיעו למצב של חדלות פירעון יכולים להגיע להסדר אשר מטרתו להביא אותם לשיקום כלכלי. בעבר ההליך התבצע על פי פקודת פשיטת הרגל, וכיום לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
הליך זה מאפשר לחייב להתחיל מחדש את חייו הכלכלים ולקבל הפטר על החובות. אך זה לא פשוט כפי שזה נשמע, לפי שמקבלים הפטר חובות בחדלות פירעון ממצים את כל אפשרויות הגבייה. בפועל זה בא לידי ביטוי בצו תשלומים חודשי ומימוש נכסי החייב.
כמובן שיש תנאים וקריטריונים להליך, ואינספור פרטים שצריך לרדת לעומקם. אך באופן כללי זהו הליך קשה עבור החייב, ובמהלכו יוטלו עליו מגבלות שונות.
הפעם לא נעסוק בהליך עצמו, אלא רק בהיבט הרלוונטי עבור חדלות פירעון נכה התלוי בקצבאות הביטוח הלאומי.
חובת התשלומים בהליך חדלות פירעון
במסגרת ההליך החייב צריך לעמוד בתשלום חודשיים, כפי שמוגדר בסעיף 162 לחוק חדלות פירעון. התשלומים מחושבים על ידי הנאמן, וזאת לאחר שבחן את כושר ההשתכרות של החייב אל מול דמי המחייה של החייב ובני משפחתו התלויים בו.
כל אדם הוא בעל יכולת השתכרות שונה וצרכים אחרים. ולא אחת ישנם מקרים בהם ישנה הכנסה נמוכה, הקשורה באופן ישיר למצבים רפואיים מגבילים. על הנאמן לשקול את כל הדברים הללו ולקבוע צו תשלומים מתאים עבור כל מקרה.
חדלות פירעון נכה
כאשר אנו מדברים על נכה בעל אובדן כושר השתכרות, אנו מדברים על מצב שבו אדם מתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי. ובמקרים רבים זהו מקור ההכנסה היחיד של החייב. ואין צורך לספר לכם כי אין מדובר בסכומים המאפשרים חיי מותרות, אלה סכומים מינימליים למדי.
במצבים שכאלו זה בלתי אפשרי לקבוע צו תשלומים. זאת מהסיבה שיכולת ההשתכרות בקושי מכסה את הוצאות המחייה. כלומר אין שום סכום עודף שבו ניתן להשתמש לצורך תשלומים לקופת הנשייה.
לכן מצב זה בדרך מביא את החייב למסלול מהיר שבו יקבל הפטר לאלתר.
פטור מחובות באובדן כושר עבודה
אובדן כושר עבודה הוא מקרה קלאסי שבו אדם מתקיים מקצבאות, אך נציין שזהו אינו המקרה היחידי.
סעיף 167 א‘ לחוק חדלות פירעון קובע:
167. (א) בית המשפט לא יטיל על יחיד שכושר ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחיה חובת תשלומים, וייתן לו הפטר כאמור בפרק ט': הפטר, לאלתר.
ההליך פוטר מחובת התשלומים, אך אנו מעניק פטור ממימוש הנכסים (אם ישנם).
על פי הסעיף, יינתן הפטר לחייב שדמי ההשתכרות שלו אינו עולה על דמי המחייה הדרושים לו. בית המשפט מודה לכך שמצב זה פוגע בנושים, ולכן זהו מצב חריג השמור רק לאותן נסיבות מיוחדות.
בית המשפט בוחן בזהירות את המקרה ואינו מעניק את הפטר לאלתר באופן אוטומטי. החשש המרכזי הוא תמיד ניצול לרעה של ההליך, ולכן כל מקרה של חוסר תום לב, הפרת הגבלות או אי שיתוף פעולה עם הנאמן תשחק לרעתו של החייב.
למשל אם בית המשפט יראה כי החייב נטל על עצמו התחייבות כספית, אשר היה ברור לו כי לא יוכל לעמוד בה, הדבר ייחשב כחוסר תום לב. זוהי רק דוגמה אחת, אך כל מקרה של חוסר תום לב או זלזול בהליך עלול למנוע מהחייב לקבל הפטר לאלתר. ואמירה זו נכונה באופן כללי על כל מקרה של הליך חדלות פירעון.
עורך דין חובות אפרים קוליו
אדם המתקיים מקצבאות מתמודד עם מציאות כלכלית לא פשוטה. קצבאות הביטוח הלאומי נועדו להבטיח מחייה מינימלית, ובפועל גם לזה הם אינם מספיקים.
ולא אחת אנשים החיים מקצבאות נקלעים לחובות כבדים, שלא בעקבות הוצאות בזבזניות אלא הוצאות חיים בסיסיות ביותר כמו תשלומי חשבון החשמל או הוצאות בריאותיות.
לפעמים מתוך המצוקה הכלכלית והייאוש אנו עשויים להגיב באדישות לדרישות החוב, אך אין זו הצורה הנכונה. במידה ונקלעתם לקשיים, חשוב לפנות לייעוץ משפטי. אחת ההמלצות החשובות שלנו היא לא להתעלם מחובות, דבר שרק יכול להחמיר את הבעיה.
עורך דין לענייני עמידר והוצאה לפועל אפרים קוליו עומד לשירותכם בכל סוגיות החובות והליכי ההוצאה לפועל. למשרדינו ניסיון רב בהליכי חדלות פירעון, הפטר חובות, ביטול עיקולים בהוצאה לפועל ועוד.
עורך דין הוצאה לפועל – אתם יכולים ללמוד עוד בפורום הוצאה לפועל בפייסבוק.
פטור מחובות באובדן כושר עבודה | חדלות פירעון נכה
