דלג לתוכן- דוד סחרוב 22, ראשון לציון
- 077-2109062
- שעות קבלה בימים א'-ה' בין השעות 8:00-19:00
שילמתם, ובכל זאת התיק ממשיך לגבות. לפעמים התשלום הלך ישירות לזוכה ולא דווח, לפעמים הייתה פשרה שאף אחד לא רשם, ולפעמים החוב פשוט נסגר מזמן ונשאר פתוח רק על המסך. בדיוק בשביל המצבים האלה קיימת בקשה שאומרת לרשם ההוצאה לפועל, החוב הזה כבר נפרע. אנחנו בונים את הבקשה, אוספים את הראיות ומייצגים בדיון, כדי שהתיק ייסגר ולא רק ייבדק.
טענת פרעתי היא בקשה של חייב לרשם ההוצאה לפועל לקבוע שהחוב שבתיק כבר שולם, כולו או חלקו, ולכן אין להמשיך לגבות אותו. הבקשה מוגשת על גבי טופס 236 עם תצהיר ואסמכתאות, לפי סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, ונטל ההוכחה מוטל על החייב. הגשה בתוך 21 ימים מהאזהרה פוטרת מהתייצבות לחקירת יכולת עד להכרעה, אבל ההגשה לבדה אינה עוצרת עיקולים.
טענת פרעתי בהוצאה לפועל היא הדרך שבה חייב אומר ללשכת ההוצאה לפועל שהחוב שבגללו נפתח התיק כבר שולם, או שהוא קיים כבר את מה שפסק הדין חייב אותו לעשות. השם בא מהמילה "פרעתי", כלומר פרעתי את החוב. אם הטענה מתקבלת, הרשם קובע שהחייב אינו חייב עוד, כולו או חלקו, והתיק נסגר או שהיתרה בו מתוקנת.
הבסיס החוקי הוא סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. לשון הסעיף ברורה: "חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלא אחריו, כולו או מקצתו, עליו הראיה". כלומר, החוק לא מבקש מהזוכה להוכיח שלא קיבל כסף. הוא מבקש מכם להוכיח ששילמתם. זה ההבדל בין בקשה שמתקבלת לבקשה שנדחית, ולכן כל העבודה מתחילה בראיות ולא בניסוח.
חשוב לדעת גם מה הטענה הזו לא עושה. היא לא פותחת מחדש את המשפט שנגמר. בתיק שנפתח לביצוע פסק דין אפשר לטעון פרעתי רק על דברים שקרו אחרי שפסק הדין ניתן. טענות שהיה צריך להעלות בבית המשפט, למשל שהחוב מלכתחילה לא היה קיים, לא נכנסות כאן, ובשבילן יש מסלולים אחרים כמו בקשה לביטול פסק הדין.
בפועל, רוב האנשים שמגיעים אלינו עם הנושא הזה לא חיפשו בכלל את המונח. הם מספרים ששילמו לעורך הדין של הזוכה, שהגיעו לפשרה בטלפון, או שהעבירו את הכסף לחשבון הבנק של הנושה, וכעבור כמה חודשים גילו עיקול בחשבון. במשרד עורכי דין אפרים קוליו אנחנו מתחילים תמיד מאותה שאלה, מה בדיוק שולם, למי, מתי ואיך אפשר להוכיח את זה.
בכל שלב של התיק, כל עוד התשלום התרחש אחרי פסק הדין או אחרי שהומצאה לכם הבקשה לביצוע השטר. אין מועד אחרון, יש מועדים חשובים.
כך נקבע גם בפסיקה. ברע"א 9302/02, כפי שמובא במדריך של כל זכות, נקבע שחייב רשאי לטעון פרעתי בכל זמן אחרי שניתן פסק הדין, אחרי שהומצאה לו בקשת הזוכה לביצוע שטר, או אחרי מועד הרישום של שטר המשכנתא או המשכון. אלה המצבים שבהם הטענה עובדת:
העברתם כסף לזוכה או לבא כוחו ולא דרך התיק. הזוכה היה צריך לדווח ללשכה, וכשלא דיווח, היתרה נשארת מלאה על המסך.
שילמתם חלק מהחוב. אפשר לטעון פרעתי על החלק ששולם, ובמקביל לבנות הסדר על היתרה, במקום לשלם פעמיים את אותו כסף.
כשלכל צד יש פסק דין נגד השני, אפשר לטעון שהחובות מתקזזים זה בזה, והתיק צריך לשקף רק את ההפרש.
הגעתם עם הזוכה להסכמה על סכום מופחת ושילמתם אותו. ההסכם, ומה ששולם לפיו, הם הראיה שהחוב נסגר.
פסק הדין חייב אתכם לעשות משהו, למשל לפנות נכס, ועשיתם את זה. גם זו פריעה, והיא מוכחת בתמונות, בפרוטוקול מסירה או במסמך חתום.
הבנק פתח תיק למימוש משכנתא בגלל תשלום שאיחר, ובינתיים שילמתם את הפיגור. גם כאן אפשר לטעון שהחוב שבגללו נפתח התיק כבר שולם.
המדריך של כל זכות מונה גם טענת התיישנות בין הטענות שאפשר להעלות בתיק שנפתח לביצוע פסק דין, כשהבקשה לביצוע הוגשה ללשכה אחרי שחלפה תקופת ההתיישנות. זו טענה מסוג אחר, והיא דורשת בדיקה של תאריך פסק הדין ושל מועד פתיחת התיק, לא של קבלות.
מה שמשותף לכל המצבים האלה הוא שהם קרו אחרי שנקבע החוב. אם שילמתם משהו לפני פסק הדין ולא טענתם את זה במשפט, הדרך שונה, ואם התשלום היה לפני שקיבלתם את הבקשה לביצוע שטר, בדרך כלל מדובר בטענה להתנגדות. על ההבחנה הזו בפרק הבא.
אנחנו בודקים את התשלומים מול התיק, בונים את הבקשה ומייצגים אתכם בדיון.
דברו איתנו עוד היוםשאלה שעולה כאן כמעט תמיד היא אם אפשר לטעון פרעתי על חוב שלא שילמתם בכלל, אבל שהזוכה ויתר עליו בעל פה. מבחינה עקרונית ויתור או הסכמה הם בדיוק מה שהטענה נועדה לו. מבחינה מעשית, ויתור שלא תועד הוא מילה מול מילה, ונטל ההוכחה עליכם. לכן כל הסכמה עם זוכה צריכה להיסגר בכתב, גם אם היא נראית לכם מובנת מאליה.
שני ההליכים נשמעים דומים, ושניהם נועדו לחייב שחושב שאינו צריך לשלם את מה שרשום בתיק. ההבדל הוא בזמן שבו נוצרה הטענה, ובמה שקורה לגבייה בזמן שהיא נבחנת.
בתיק שנפתח לביצוע שטר חוב או שיק, טענות שקיימות כבר כשהבקשה לביצוע הומצאה לכם, למשל שהשיק ניתן תמורת עסקה שבוטלה, שייכות להתנגדות לביצוע שטר. התנגדות שמוגשת בתוך 30 ימים מהאזהרה מעכבת אוטומטית את הליכי הגבייה, והדיון עובר לבית המשפט. תשלום שבוצע אחרי שהבקשה לביצוע הומצאה לכם נטען בדרך כלל בבקשת פרעתי, שנבחנת אצל רשם ההוצאה לפועל.
| סוג התיק | מתי פרעתי מתאים | מה עוד בודקים |
|---|---|---|
| ביצוע פסק דין | תשלום, פשרה או קיום של פסק הדין שבוצעו אחרי מתן פסק הדין | התנגדות אינה אפשרית בתיק כזה. טענות על פסק הדין עצמו נבחנות בבקשה לבית המשפט שנתן אותו |
| ביצוע שטר או שיק | תשלום מלוא סכום השיק, או קיום החיוב שבגללו ניתן שטר החוב, אחרי שהומצאה הבקשה לביצוע | טענות שהיו קיימות כבר כשהבקשה הומצאה נבחנות בהתנגדות לביצוע שטר, עם עיכוב אוטומטי בתוך 30 ימים |
| מימוש משכנתא | תשלום הפיגור שבגללו נפתח התיק, אחרי מועד רישום המשכנתא | חישוב היתרה שהבנק דורש, וההגנות על דירת מגורים |
| מזונות | תשלומים שהועברו ישירות להורה הזוכה ולא נרשמו בתיק | הערעור על ההחלטה מוגש לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 ימים |
הטבלה לא מחליפה בדיקה של התיק, כי לפעמים אותו חייב מחזיק בשתי טענות שונות. למשל, שיק של ₪12,000 שניתן לספק, כשחלק מהסחורה לא סופק לפני שהבקשה לביצוע הומצאה, ו-₪5,000 שולמו ישירות לספק אחרי כן. הראשון הוא עניין להתנגדות, השני הוא פרעתי, וכל אחד מהם מוגש בדרך שלו ובמועד שלו.
מי שרוצה להבין לעומק מה שטר מחייב ומתי אפשר לבצע אותו, ימצא את ההסבר המלא במדריך שלנו על מה שטר חוב מחייב. ובצד של הנושים, מי שמחזיק בשיקים שחזרו יכול לקרוא על איך מטפלים בגביית שיקים חוזרים בהוצאה לפועל.
לפני שמחליטים על המסלול כדאי לראות את התיק כפי שהוא רשום, עם סוג התיק, מועד האזהרה וההחלטות שכבר ניתנו. במדריך איך בודקים את יתרת התיק הסברנו איפה רואים את כל הנתונים האלה ואיך קוראים אותם.
שלחו לנו את פרטי התיק ואת האסמכתאות. נבדוק מתי נוצרה כל טענה, איזה הליך מתאים לה ומה המועד שעדיין פתוח, לפני שמגישים משהו.
ממלאים את טופס 236, מסמנים סעד 119, מצרפים תצהיר ואסמכתאות לתשלום ומגישים ללשכה שבה מתנהל התיק. הרשם קובע דיון בנוכחות שני הצדדים.
כמה פרטים טכניים שעושים הבדל במילוי טופס טענת פרעתי. בקשת החייב הראשונה בתיק מוגשת עם צילום של תעודת הזהות, ואת הבקשה עם הנספחים מגישים בשני עותקים. אפשר להגיש בדואר אלקטרוני או בפקס ללשכה, בדואר, או ידנית בלשכה אחרי זימון תור. מאז 18.03.2023 חייבים שמיוצגים על ידי עורך דין מגישים בקשות שנקבעו בתקנות באופן מקוון בלבד, ועורכי דין עם כרטיס חכם מגישים את הבקשה דרך האזור האישי, עם קוד בקשה 119.
פריעה מלאה או חלקית, קיזוז, פשרה או קיום של פסק הדין. בקשה שמערבבת טענות בלי סדר נקראת כחלשה, גם כשיש מאחוריה כסף אמיתי.
תאריך, סכום, אמצעי תשלום ולמי שולם, מול כל אסמכתה. הטבלה הזו היא מה שהרשם קורא קודם, והיא מראה אם היתרה בתיק מוסברת.
התצהיר מאמת את העובדות שבבקשה. הוא נכתב בגוף ראשון, בלי טיעונים משפטיים, ומפנה לכל נספח במספר שלו.
אם יש עיקול שפוגע בכם עכשיו, מגישים יחד עם הבקשה גם בקשה מנומקת לעיכוב הליכים. הגשה של פרעתי לבדה אינה עוצרת את הגבייה.
הניסוח של הבקשה עצמה קצר יותר ממה שאנשים חושבים. מה שמכריע הוא האם הרשם יכול לעבור מהסכום שבתיק לסכום ששולם בלי לנחש. כשהקבלות מפוזרות, כשחלק מהתשלומים היו במזומן וחלק בהעברה, או כשהתשלום עבר דרך אדם שלישי, אנחנו מסדרים את החומר כך שכל שקל מוסבר. זה בדיוק השלב שבו ייצוג של עורך דין לענייני הוצאה לפועל חוסך דיון שני.
לטופס טענת פרעתי מצרפים כל מסמך שמוכיח שהחוב נפרע, כמו קבלות, דפי חשבון, אישורי העברה או הסכם פשרה חתום, ותצהיר שמאמת אותם.
בפסק דין של עשייה מצרפים גם תמונות או פרוטוקול מסירה. ראיה שנוצרה בזמן התשלום שווה הרבה יותר מהצהרה שנכתבת היום.
הבעיה המוכרת היא שכל אמצעי תשלום משאיר עקבות אחרים, וחלקם חלשים. הטבלה הבאה מסכמת מה חזק ומה בדרך כלל חסר:
| איך שילמתם | הראיה החזקה | מה חסר בדרך כלל |
|---|---|---|
| העברה בנקאית | דף חשבון או אישור העברה עם שם המוטב, סכום ותאריך | קישור בין ההעברה לחוב הזה, כשלזוכה יש מולכם יותר מחוב אחד |
| מזומן | קבלה חתומה של הזוכה או של בא כוחו, עם סכום ותאריך | קבלה בכלל. מזומן בלי קבלה הוא הטענה הקשה ביותר להוכיח |
| שיקים | צילום השיקים ודף החשבון שמראה שנפרעו | הוכחה שהשיקים נפרעו בפועל, ולא רק נמסרו |
| פשרה | הסכם חתום או התכתבות בכתב עם הסכום המוסכם, ואסמכתאות לתשלום לפיו | הסכמה בכתב. פשרה בטלפון נשארת מילה מול מילה |
| קיום פסק דין של עשייה | פרוטוקול מסירה, תמונות מתוארכות, אישור של צד שלישי | תאריך שמוכיח שהפעולה נעשתה אחרי פסק הדין |
בהתכתבויות בוואטסאפ ובדואר אלקטרוני יש לפעמים הודאה של הזוכה עצמו, למשל "קיבלתי, תודה", בדיוק בתאריך של ההעברה. מסמך כזה שווה זהב, ולכן לפני שמוחקים שיחות ישנות כדאי לשמור אותן. גם הודעה של הזוכה ללשכה, אם דיווח על חלק מהתשלומים ולא על כולם, היא ראיה שהתשלומים היו.
כשאין ראיה ישירה, בונים תמונה מראיות עקיפות. משיכת מזומן מהבנק ביום שבו נטען שהכסף נמסר, עדות של מי שהיה נוכח, או רישום בספרי העסק. זה פחות חזק, וכדאי להעריך מראש את הסיכוי, כי לפי סעיף 19(ג) לחוק, רשם שדוחה טענה ומוצא שלא היה לה יסוד מטיל על החייב הוצאות מיוחדות.
אל תשלמו לזוכה בצד בלי קבלה ובלי לעדכן את התיק. זוכה שקיבל תשלום ישיר חייב להודיע ללשכה בתוך 7 ימים, אבל כשהוא לא עושה זאת, נשארים לכם רק הראיות. תשלום דרך התיק עצמו נרשם מיד, ולא דורש שום בקשה.
הגעתי לאפי אחרי שבדקתי ועברתי כמה עורכי דין,אפי לא רואה אותך כעוד סתם לקוח שנכנס להליך כזה או אחר ורוצה לסיים איתך,עוזר מהלב מקשיב סבלני מטפל בהכל במהירות ומביא תןצאות בזמן.ממליץ בחום על אפי מכל הלב
הגענו לעורך דין אפרים אחרי הרבה חיפושים הוא הצליח לסגור לי 8 תיקים תוך פחות מחודשיים בשירות הכי אישי וחם שיש ממליצה לכל אחד שנמצא במצב דומה של ההוצאה לפועל לפנות רק עליו הבן אדם הכי ישר ומקצועי שישי
עורכי דין ברמה הגבוהה ביותר. הצליחו להוריד את החוב שלי ב3/4. לעולם אהיה אסירת תודה לכל הצוות, מעוד עודד ועד סיוון. תודה אישית לעוד אסף מנחם על הליווי החם דואג ומרגיע ביום הדיון בבית משפט. ממליצה מאד!!!!
לא באופן אוטומטי. הזוכה רשאי להמשיך בגבייה ובעיקולים עד ההכרעה, ולכן מגישים בקשה נפרדת לעיכוב הליכים, שמתקבלת רק מטעמים מיוחדים.
זו נקודה שאנשים מגלים מאוחר מדי. הם הגישו את הבקשה, הרגישו שהעניין בטיפול, ושבוע אחר כך המשכורת עוקלה. לפי סעיף 19(א) הרשם רשאי לעכב את הביצוע, כולו או מקצתו, מטעמים מיוחדים שיירשמו. לפי סעיף 19(ב), כשהוא מעכב, הוא מצווה בדרך כלל על הפקדת ערובה להבטחת פסק הדין, אלא אם החליט שבנסיבות העניין אין בכך צורך. לכן כדאי להגיש בקשה לעיכוב הליכים יחד עם בקשת הפרעתי, עם נימוק ברור למה הגבייה פוגעת דווקא עכשיו.
יש גם הגנה אחת שאינה דורשת בקשה נפרדת. חייב שמגיש את הבקשה בתוך 21 ימים מיום המצאת האזהרה לא יידרש להתייצב לחקירת יכולת כל עוד בקשתו לא נדחתה. בתיק שנפתח לביצוע שטר או שיק, לפי המדריך של כל זכות לחייב בתיק שטרות, הפטור הזה חל כשהבקשה מוגשת בתוך 30 יום מקבלת האזהרה. הפטור הזה חוסך הליך, אבל הוא לא מגן על חשבון הבנק.
וכשעיקול כבר הוטל, אפשר לבקש להסיר אותו בנפרד. במדריך שלנו על הדרכים לביטול עיקולים בהוצאה לפועל פירטנו את האפשרויות, כולל המצבים שבהם העיקול מוסר על בסיס הסדר.
בקשה לעיכוב הליכים צריכה נימוק ממוקד ולפעמים גם הצעה לערובה. נבנה אותה יחד עם הבקשה העיקרית, כדי שהגבייה לא תמשיך בזמן שהטענה שלכם מחכה לדיון.
הגבייה ממשיכה, ובתוך 21 ימים מתייצבים לחקירת יכולת או פורעים את החוב. כשלא היה יסוד לטענה מוטלות הוצאות מיוחדות, ואפשר לערער בזכות.
ערעור על טענת פרעתי, כלומר על החלטת הרשם בבקשה, הוא ערעור בזכות, בלי לבקש רשות. בחוב שאינו קשור לענייני משפחה הערעור מוגש לבית משפט השלום בתוך 20 ימים, מיום מתן ההחלטה אם ניתנה בנוכחותכם, או מיום שהומצאה לכם אם לא. בחוב שמקורו בענייני משפחה הערעור מוגש לבית המשפט לענייני משפחה בתוך 15 ימים. לערעור מצרפים העתק מאושר של ההחלטה, תצהיר לאימות העובדות ואת המסמכים שעליהם הוא נשען.
גם כאן, הגשת ערעור לא מעכבת את ההליכים מעצמה, ומי שרוצה לעצור את הגבייה עד להכרעה צריך לבקש זאת במפורש. ובית המשפט רשאי להורות למערער להפקיד ערובה להוצאות של הצד השני. כלומר, הערעור הוא אפשרות אמיתית, אבל הוא לא תחליף לבקשה ראשונה שבנויה נכון.
מניסיוננו, רוב הבקשות שנדחות לא נדחות כי החייב לא שילם. הן נדחות כי התשלום לא הוצמד לחוב הזה, כי הייתה קבלה על סכום עגול בלי תאריך, או כי החייב טען פריעה מלאה כשבפועל שילם רק את הקרן בלי הריבית וההוצאות. בדיקה של החשבון לפני ההגשה חוסכת את כל אלה.
טענת פרעתי בתיק מזונות עולה הרבה, כי הורים משלמים לפעמים ישירות להורה השני, בהעברה או במזומן, ולא דרך התיק. כשהתשלומים האלה לא נרשמו, החוב בתיק ממשיך לצבור ריבית והפרשי הצמדה כאילו לא שולם דבר.
הכללים זהים בבסיס. הנטל על החייב, והראיות קובעות. אבל יש שני הבדלים חשובים. הראשון, ערעור על טענת פרעתי שנדחתה בתיק כזה מוגש לבית המשפט לענייני משפחה, בתוך 15 ימים. השני, בתיקי מזונות יש לעיתים יתרה עתידית או חובת תשלום שוטפת, ולכן גם טענה שמתקבלת לא תמיד סוגרת את התיק, אלא מתקנת את היתרה. מי שמשלם ישירות להורה השני צריך לשמור כל העברה עם תיאור ברור, למשל "מזונות חודש מרץ", כדי שלא ייווצר ויכוח על השאלה איזה כסף היה בשביל מה.
הנושא של גביית מזונות עצמו, מהצד של ההורה שמקבל אותם, מוסבר אצלנו בעמוד על גביית מזונות בהוצאה לפועל, ושם גם המסלולים שעומדים להורה הזוכה כשהתשלומים מפסיקים.
בחרו את האפשרות הקרובה ביותר וקבלו כיוון ראשוני. זה לא תחליף לבדיקה של התיק עצמו, אבל זו התחלה טובה.
הטענה הזו מגיעה גם מהצד השני. אם אתם הזוכים בתיק והחייב טוען ששילם, תקבלו את הבקשה ותתבקשו להגיש תגובה לטענת פרעתי לפני הדיון. זה לא רגע להתעלם ממנו, כי טענה שלא נענית נשארת בלי מענה מול הרשם.
תגובה לטענת פרעתי שבנויה נכון עונה על כל תשלום שהחייב טוען לו. מה התקבל וזוכה בתיק, מה התקבל ונזקף לחוב אחר, ומה לא התקבל בכלל. היא מצרפת את כרטסת החוב ואת דפי החשבון, ומראה איך הגיעה היתרה לסכום שבתיק. כשחלק מהטענה נכון, עדיף להודות בו ולצמצם את המחלוקת, ולא להיגרר לדיון על כל הסכום. כך נשמרת האמינות מול הרשם, וכך גם עולה הסיכוי שהטענה על השאר תידחה. אנחנו מייצגים גם זוכים בתיקים כאלה, ובוחנים כל תשלום מול הספרים לפני שמגיבים.
ולצד התגובה לבקשה כדאי לבדוק את מה שנשאר. אם התברר שהחייב שילם רק חלק, זה הזמן לחשוב על המשך דרכים לסגירת חובות בהוצאה לפועל בדרך שתביא את היתרה בפועל, ולא רק תנצח בדיון.
אחרי הרבה תיקים, אותן טעויות חוזרות. הראשונה היא לטעון פריעה מלאה כשבפועל שולמה רק הקרן. החוב בתיק כולל גם הפרשי הצמדה וריבית, אגרות ושכר טרחה, ובקשה שמתעלמת מהם נדחית גם כשהקרן שולמה עד השקל האחרון. השנייה היא קבלה בלי תאריך או בלי שם, שאי אפשר לחבר לחוב הזה. השלישית היא לחכות. כל חודש שבו התיק פתוח מוסיף ריבית ומשאיר את העיקולים במקומם.
הרביעית היא לחשוב שהגשת הבקשה מספיקה. היא לא עוצרת עיקולים, והיא לא פוטרת מחקירת יכולת אם הוגשה אחרי המועד. החמישית היא לטעון בבקשת פרעתי טענות שמקומן בבית המשפט, כמו שהחוב מלכתחילה לא היה קיים. רשם ההוצאה לפועל לא דן בהן במסגרת הזו, ובקשה כזו רק מבזבזת זמן ומסכנת בהוצאות.
מי שנמצא בכמה תיקים במקביל, וחלק מהם נכונים וחלקם לא, צריך לפעמים תוכנית רחבה יותר. פרעתי בתיק אחד, צו תשלומים בתיק אחר, ולפעמים צו תשלומים בהוצאה לפועל שמכסה את מה שבאמת נשאר. החלטה כזו נבנית מתוך התיקים עצמם, לא מתוך תבנית.
אחרי שהטענה מתקבלת, כדאי לוודא שהתיק אכן נסגר ושהעיקולים שהוטלו בו הוסרו בבנק, אצל המעסיק וברישום הרכב. ההחלטה של הרשם היא הבסיס, אבל הסרה בפועל לפעמים דורשת עוד פעולה, ואנחנו עוקבים אחריה עד הסוף.
נעבור על התשלומים מול התיק, נגיד לכם בכנות אם יש כאן טענה חזקה, ונגיש את הבקשה יחד עם בקשה לעיכוב הליכים כשצריך.
אנחנו מזמינים אתכם לשמוע ישירות מלקוחות שעברו את הדרך מול לשכת ההוצאה לפועל, מהרגע שהגיעו אלינו ועד שהחוב נסגר.
טענת פרעתי היא כלי אחד מתוך כמה. המדריכים הבאים מסבירים את ההליכים שבאים לפניה, לצידה ואחריה.
דירוג 5.0 ב-33 ביקורות אמיתיות ב-Google. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא ולהתרשם.
בעל תואר ראשון ושני במשפטים (LL.M) מאוניברסיטת בר-אילן ומעל 10 שנות ניסיון בליווי חייבים ונושים מול לשכות ההוצאה לפועל ובתי המשפט. לפני הקמת המשרד עבד במשרדי בוטיק שייצגו חברות ובנקים. המשרד מעניק שירות אישי בשלוש שפות, עברית, אנגלית ורוסית, ומדורג 5.0 ב-33 ביקורות ב-Google.
שילמתם, ומגיע לכם שהתיק יראה את זה. בקשת פרעתי היא הדרך לסגור את הפער בין מה ששולם למה שרשום, בתנאי שהיא בנויה על ראיות ומוגשת בזמן. פנו אלינו עם פרטי התיק והאסמכתאות. נבדוק כל תשלום, נאמר לכם בכנות מה הסיכוי, ונגיש את הבקשה שתעמוד מול הרשם.
