בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות יכולה להיעשות מחמת חובת הצדק, או לפי שיקול דעת של בית המשפט. אך לפני שנצלול לעומקם של הדברים, בואו ננסה להבין את הרקע.
כאשר מוגשת תביעה, על הנתבע להגיש כתב הגנה. לאחר מכן עליו להתייצב לדיון שיקבע וזו תהיה ההזדמנות שלו להציג את עמדתו אל מול טענות התובע. אך לא תמיד נתבעים מגישים כתב הגנה ו/או מתייצבים לדיון. נשים רגע בצד את הסיבות לאי ההתייצבות, בית המשפט נמצא בשלב שעליו לקבל הכרעה, ולכן בית המשפט ייתן פסק דין במעמד צד אחד. ובאופן טבעי, כאשר בית המשפט שמע רק את טיעוני התובע, באופן טבעי החלטות בית המשפט מוטות לטובתו של התובע.
ביטול פסק דין במעמד צד אחד
הפסיקה הקיימת מבדילה בין שני מקרים, ביטול של פסק הדין מחמת חובת הצדק, לעומת המקרה של הפעלת שיקול דעת בעניין. בנוסף, בית המשפט שוקל גם את סיכויי ההגנה במשפט החוזר.
מהו ביטול פסק דין מכוח הצד? בעצם בית המשפט נדרש לשאלה מהי הסיבה לאי ההתייצבות. ישנו הבדל בין מקרה של נתבע שסתם מגלה זלזול או רשלנות, לבין מקרה שבו ישנו פגם בהמצאה. אם לא נמסרה לנתבע הזמנה לדין, כפי שנדרש בחוק, זוהי עילה לביטול פסק הדין.
אך בית המשפט מפעיל גם שיקול דעת לגבי סיכויי ההצלחה של ביטול פסק הדין, ולמעשה שיקול זה אף גובר על השיקול הראשון. כלומר בתי המשפט נוטים להיות סלחניים גם למקרים שבהם הייתה המצאה כדין אך הנתבע התרשל, ולמרות זאת עשויים לבטל את פסק הדין. זאת נעשה כמובן תוך ריפוי הנזק שנגרם לתובע, בדרך כלל מדובר על החלת הוצאות המשפט על הנתבע.
ביטול פסק דין מכוח שיקול דעתו של בית המשפט – גם במקרה זה בית המשפט מונחה על ידי שני השיקולים, כלומר מהי סיבת אי הגשת כתב ההגנה/ההיעדרות מהדיון, והשיקול השני הוא האם לנתבע הגנה סבירה לגופו של עניין; כלומר טיעונים משמעותיים היכולים להביא לשינוי פסק הדין
זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד
בתי המשפט מנמקים את המדיניות על פי זכות הגישה לערכאות כזכות יסוד, והדבר מבוטא בשורה של פסקי דין שניתנו בנושא. על פי גישה זו, כל אדם אשר נטענות כנגדו טענות ותביעות בבית המשפט, רשאי להציג בפני בית המשפט את טענות הנגד ולזכות בהליך משפטי צודק. זוהי זכות ייסוד חשובה ביותר.
למרות שבית המשפט נאלץ לפעמים לתת פסק דין במעמד צד אחד, עדיין בתי המשפט רואים זאת כהליך החורג מן הנורמה, ולכן ישנים מקרים בהם מתקבלת בקשה לביטול פסק דין בהיעדר התייצבות. מטרת העל של בית המשפט היא לעשות משפט צדק, וברוח הדברים ניתן לבטל פסק דין. הפרוצדורות המשפטיות חשובות ובעלות משמעות, אך הן צריכות לשרת את מטרת העל ולא להיות מטרה בפני עצמה.
בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות
במקרה שבו ניתן פסק דין במעמד צד אחד, הנתבע רשאי להגיש בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות. רצוי כמובן לעשות זאת באמצעות עורך דין. ניתן להגיש את התביעה בתוך 30 ימים מהיום שבו הומצא לו פסק הדין.
את הבקשה יש להגיש לאותו בית משפט בו ניתן פסק הדין. במסגרת התביעה ישנו צורך להגשת תצהיר המסביר את הסיבות לאי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות.
במסגרת התצהיר, על הנתבע לשכנע את בית המשפטי כי הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה היא מוצדקת.
בקשה לביטול פסק דין תצהיר
תצהיר הוא מסמך משפטי כתוב בידי מוסר התצהיר. תצהיר שקול לעדות בעל פה בבית המשפט וחלים עליו כל הדינים החלים על עדות; כלומר אסור למסור תצהיר שקרי.
בקשה לביטול פסק דין תצהיר צריכה להציג את כל המידע העובדתי שהיה ידוע למוסר התצהיר.
על מנת לתת לתצהיר תוקף משפטי, יש לחתום עליו בפני גורם מוסמך. בדרך כלל זה נעשה בפני עורך דין, אך זהו יכול להיות גם שופט, דיין בבית דין רבני, היועץ המשפטי לממשלה, אנשי הפרקליטות, ראש ראשות מקומית או כל אדם שהוסמך לכך על ידי שר המשפטים. תפקידו של אותו גורם מוסמך הוא להזהיר את המצהיר כי עליו למסור רק מידע שידוע לו כנכון ואמתי, ולהזהירו כי הוא צפוי לעונש אם יחתום על תצהיר שקרי.
לאחר שנחתמה בקשה לביטול פסק דין תצהיר בפני עורך דין, לא ניתן לערוך בה שינויים.
משרד עורכי דין אפרים קוליו
אפרים קוליו, עורך דין פשיטות רגל בראשון לציון, מלווה אתכם במגוון סוגיות משפטיות בתחומי המשפט האזרחי והמסחרי. אצלנו תוכלו לקבל שירותי עו“ד הוצאה לפועל, עורך דין לענייני דיור ציבורי, תביעות כספיות ודיני משפחה.
למשרדינו ניסיון רב במציאת פתרונות מחוץ לקופסה ומתן מענה אישי לכל לקוח. לייעוץ פרטני אתם מוזמנים לפנות אלינו. הוראות הגעה למשרדינו.
בקשה לביטול פסק דין תצהיר
