- דוד סחרוב 22, ראשון לציון
- 077-2109062
- שעות קבלה בימים א'-ה' בין השעות 8:00-19:00
החשבון מעוקל, הרישיון מוגבל, ואולי כבר שילמתם או הגעתם להסדר עם הזוכה, וההליכים עדיין רשומים נגדכם. ביטול הליכים בהוצאה לפועל הוא הדרך להסיר אותם מהתיק, כולם או רק חלק מהם. אנחנו בודקים על מה הבקשה יכולה להישען, מגישים אותה עם המסמכים הנכונים ומלווים אתכם עד שההחלטה נרשמת בפועל.

ביטול הליכים בהוצאה לפועל הוא החלטה שמסירה מהתיק הליך שננקט נגד החייב, כמו עיקול, הגבלה או תפיסת רכב, באופן קבוע ולא רק זמני. חייב מגיש בקשה בכתב על גבי טופס 214, מסמן את קוד הסעד 62 ומפרט את הנימוקים. כשהזוכה עצמו מבקש או מסכים לביטול, הרשם מבטל בלי שיקול דעת. כששולם מלוא החוב, ברוב התיקים מנהל הלשכה מבטל את ההליכים, ובתיקים מסוימים ההחלטה עוברת לרשם.
ביטול הליכי הוצאה לפועל הוא החלטה שמסירה מהתיק הליך גבייה שכבר ננקט נגדכם. ההליך יכול להיות עיקול על חשבון בנק או על משכורת, הגבלה על רישיון נהיגה או על כרטיסי אשראי, עיקול רכב או מינוי כונס נכסים. אחרי הביטול ההליך כבר לא פועל, והגופים שקיבלו עליו הודעה, כמו הבנק או המעסיק, מקבלים הודעה שהוא בוטל.
הבסיס החוקי מפוזר בכמה מקומות. חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע את הסמכויות של הרשם ושל מנהל הלשכה, ותקנות ההוצאה לפועל קובעות איך מגישים, מי מחליט ומתי. לפי המדריך של כל זכות לבקשה לביטול הליכים, חייב יכול לבקש לבטל הליך מסוים אחד או את כל ההליכים בתיק, והבקשה מוגשת לרשם ההוצאה לפועל עם הנימוקים שלה.
חשוב לדייק כבר בהתחלה. ביטול הליכי הוצאה לפועל לא מוחק את החוב. הוא מסיר את הכלים שבהם הזוכה גובה אותו. אם החוב עדיין קיים והזוכה ממשיך בתיק, הוא יכול לבקש הליכים חדשים. לכן בקשת ביטול טובה נבנית יחד עם פתרון לחוב עצמו, תשלום, הסדר או מסלול אחר, ולא כפעולה בודדת שמקווה שהבעיה תיעלם.

במשרד עורכי דין אפרים קוליו אנחנו מתחילים מהתיק עצמו. איזה הליך רשום, מי ביקש אותו ומתי, ומה השתנה מאז. התשובות לשאלות האלה קובעות אם מגישים בקשה לרשם, אם פונים קודם לזוכה, ואם יש בכלל צורך בבקשה או שמספיקה פעולה פשוטה יותר.
עיכוב עוצר הליכים לזמן מוגבל, ביטול מסיר אותם מהתיק לצמיתות, וסגירת תיק מסיימת את התיק כולו. את שתי הראשונות מבקשים באותו טופס.
הבלבול בין שלושת המונחים הוא אחת הסיבות לבקשות שנדחות. מי שמבקש ביטול כשהמצב שלו מצדיק רק עיכוב, למשל כשהוא ממתין להחלטה בבקשה אחרת, ירגיש שהרשם התעלם ממנו. מי שמבקש עיכוב כשמגיע לו ביטול מלא, ימצא את עצמו חוזר ללשכה שוב. ההבדלים בקצרה:
| הפעולה | מה היא עושה | מתי היא מתאימה |
|---|---|---|
| ביטול הליכים | מסירה הליך אחד או את כל ההליכים מהתיק באופן קבוע | החוב שולם, הזוכה הסכים, ההליך ניתן שלא כדין או שהנסיבות השתנו |
| עיכוב הליכים | עוצרת את ההליכים לזמן מוגבל, וההליכים חוזרים אחריו | יש בקשה תלויה, כמו טענת פרעתי או התנגדות, ונדרש זמן עד ההחלטה |
| סגירת תיק | מסיימת את התיק כולו, ואיתו את ההליכים שבו | הזוכה ביקש לסגור, החוב נפרע במלואו, או שהתיק עומד שנתיים בלי פעולה |
אם אתם ממתינים להחלטה וצריכים רק לעצור את הגבייה עד אז, כדאי לקרוא מתי מגישים בקשה לעיכוב הליכים, כי זה הכלי הנכון למצב כזה. המדריך הזה עוסק בביטול, כלומר במצב שבו ההליך לא אמור להמשיך בכלל.
הנימוקים הנפוצים הם פירעון החוב, הסכמת הזוכה, החלטה שניתנה בלי ששמעו אתכם, פגם בהמצאה ושינוי נסיבות. בקשה בלי נימוק מבוסס נדחית.
הרשם כבר החליט פעם אחת שההליך מוצדק, ולכן הבקשה צריכה להראות לו משהו שהוא לא ראה אז, או משהו שהשתנה מאז. אלה המצבים שבהם בקשה כזו עומדת על קרקע יציבה:
כששולם או סולק מלוא החוב הפסוק, החייב מבקש ביטול הליכים, ובתיק רגיל מנהל הלשכה מבטל אותם.
הסדר חוב, פשרה או הסכמה של הזוכה מאפשרים ביטול, והרשם חייב להיענות לבקשה שהזוכה הגיש או הסכים לה.
החלטה או צו שניתנו בלי שטענתם בכתב או בעל פה אפשר לבקש לבטל, בתוך 7 ימים מהיום שנודע לכם עליהם.
שילמתם ישירות לזוכה והתשלום לא נרשם? טוענים פרעתי עם ראיות, והרשם קובע כמה עוד מוטל עליכם.
מסמך שלא נמסר כדין, הליך שננקט לפני שחלף המועד, או נכס מוגן שעוקל, הם נימוקים עובדתיים לביטול.
צו תשלומים חדש, איחוד תיקים או פתיחת הליך חדלות פירעון יכולים לשנות את התמונה שעליה נשען ההליך.
טענה שמבוססת על תשלום ישיר לזוכה דורשת הוכחה מסודרת, כי לפי סעיף 19 לחוק הנטל להוכיח את התשלום מוטל על החייב. פירטנו במדריך איך מוכיחים טענת פרעתי בהוצאה לפועל, כולל אילו מסמכים מקובלים ומה קורה כשהטענה נדחית.
כשהזוכה מבקש או מסכים לבטל את ההליכים, לרשם אין שיקול דעת והוא מבטל. בקשת זוכה לביטול הליכים מוגשת בלשכה שבה מתנהל התיק או באופן מקוון בלבד.
לפי המדריך של כל זכות, כשהבקשה הוגשה על ידי הזוכה או בהסכמתו, הרשם חייב לבטל את ההליכים. זו הסיבה שבתיקים רבים הדרך הקצרה עוברת דרך הזוכה ולא דרך הלשכה. תקנה 15(א1) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת שבקשת זוכה לסגירת תיק, להקטנת חוב או לביטול הליכים מוגשת לפקיד בלשכה שבה מתנהל התיק או בתקשורת בין מחשבים בלבד. כלומר, הזוכה לא שולח אותה בדואר רגיל, וכדאי לוודא שהיא אכן נקלטה.
בפועל, הסכמה כזו מגיעה כמעט תמיד כחלק מהסדר. הזוכה מוותר על הליך מסוים, בדרך כלל זה שמכאיב לכם ביותר, ובתמורה מקבל תשלום מסודר. הנה איך זה נראה כשזה נעשה נכון:
בודקים אילו הליכים רשומים, מה כל אחד מהם עושה לכם בפועל, ואיזה מהם חוסם יותר מכל, למשל עיקול החשבון שאליו נכנסת המשכורת.
מציגים לזוכה או לעורך הדין שלו הצעה שהוא יכול לקבל, עם לוח תשלומים ריאלי, ומבקשים את ביטול ההליך כחלק מההסכם.
ההסכם נכתב כך שיפרט במפורש אילו הליכים מבוטלים ומתי, ולא רק את סכום החוב ומועדי התשלום.
הזוכה מגיש את הבקשה בלשכה או באופן מקוון, ואנחנו בודקים בתיק שההחלטה ניתנה ושההודעה נשלחה לבנק או לגורם הרלוונטי.
הנקודה השלישית היא זו שהכי הרבה חייבים מפספסים. הסכם שאומר "החייב ישלם ₪1,500 בחודש" בלי לומר מה קורה לעיקול על החשבון, משאיר את העיקול במקומו. מי שמנהל את המשא ומתן בעצמו נוטה להתמקד בסכום, ושוכח את ההליכים. לכן כדאי לקרוא איך בונים הסדר חוב בהוצאה לפועל, ולבנות את ביטול ההליכים כחלק מההסכם כבר מההתחלה.
אנחנו בודקים מה רשום בתיק, מדברים עם הזוכה ומגישים את הבקשה הנכונה לביטול.
דברו איתנו עוד היוםכששולם מלוא החוב הפסוק והחייב ביקש ביטול הליכים, בתיק רגיל מנהל הלשכה מבטל אותם. בתיק איחוד או בתיק שמונה בו כונס נכסים, הבקשה עוברת להחלטת הרשם.
זה מצב מתסכל במיוחד, וגם נפוץ, כי ביטול הליכים לאחר תשלום החוב לא קורה מעצמו. סגרתם את החוב, ואחרי שבועות החשבון עדיין מעוקל או ההגבלה על הרישיון עדיין רשומה. הסיבה היא בדרך כלל טכנית. ההליכים לא בוטלים מעצמם ברגע התשלום, צריך לבקש את הביטול. תקנה 117 לתקנות קובעת שכאשר שולם או סולק בדרך אחרת מלוא החוב הפסוק וביקש החייב ביטול הליכים, מנהל הלשכה מבטל אותם. בתיק איחוד, בתיק שמונה בו כונס נכסים, או בעניין אחר שדורש החלטת רשם לפי דין, הבקשה מועברת לרשם.

יש עוד שתי הוראות שכדאי להכיר. הראשונה, סעיף 19א לחוק מחייב את הזוכה לדווח ללשכה על כל תשלום שקיבל ישירות מכם בתוך 7 ימים, וכשהחוב נפרע במלואו לדווח על כך ולבקש לסגור את התיק. השנייה, לפי תקנה 126 תיק שבו נפרע מלוא החוב נסגר רק אחרי שנשלחה הודעה לזוכה וחלפו 30 ימים ממשלוח ההודעה. כלומר, יש פער זמנים מובנה בין התשלום לבין הסגירה, וזה בדיוק הזמן שבו כדאי לבקש במפורש את ביטול ההליכים שמכאיבים לכם.
שימו לב. אם שילמתם ישירות לזוכה ולא דרך הלשכה, המערכת לא יודעת שהחוב נפרע. במצב כזה בקשת ביטול בלבד לא תספיק, וצריך להגיש ראיות לתשלום, אישור העברה, קבלה או הודעה של הזוכה. בלי זה הלשכה ממשיכה לראות חוב פתוח.
לפני שמגישים משהו, שווה לבדוק מה בדיוק רשום. לא תמיד ברור כמה תיקים פתוחים יש ובאיזה מהם נמצא ההליך שמפריע. בדיקת תיקים לפי תעודת זהות מראה את כל התיקים, את ההליכים שבהם ואת היתרה הרשומה, וזה המידע שהבקשה צריכה להישען עליו.
שלחו לנו את מספר התיק ואת אישורי התשלום. נבדוק מה רשום בלשכה, מי צריך להגיש מה, ונגיש את הבקשה המתאימה כדי שהעיקול או ההגבלה יוסרו.
ממלאים טופס 214, מסמנים קוד 62 ביטול הליכים, מפרטים את הנימוקים ומגישים לרשם בלשכה שבה מתנהל התיק, יחד עם הראיות והתצהיר הנדרש.
טופס 214 נקרא בקשה לביטול או עיכוב או חידוש הליכים והגבלות, והנימוקים נכתבים בתחתית הטופס. כך נראית בקשה לביטול הליכים בהוצאה לפועל שמוגשת כמו שצריך.
אותו טופס משמש לשלוש מטרות, ולכל אחת קוד משלה, ולכן הסימון של הקוד הנכון הוא לא פרט טכני. מי שמסמן עיכוב כשהוא מבקש ביטול, יקבל החלטה על עיכוב. תקנה 15 לתקנות מוסיפה דרישות שבלעדיהן הבקשה לא תתקבל לרישום כלל. היא צריכה לכלול את מספר התיק, את השמות, מספרי הזהות והכתובות של הזוכה והחייב, ובבקשת חייב גם כתובת למשלוח דואר ומספר טלפון. לבקשת חייב מצרפים צילום של תעודת הזהות, אלא אם צורף כבר לבקשה קודמת באותו תיק. ובקשה שהתקנות דורשות לה תצהיר, ולא צורף לה תצהיר, לא תקובל לרישום.
הליך מסוים, כמו עיקול על חשבון אחד, או את כל ההליכים בתיק. בקשה ממוקדת קלה יותר לנמק ולקבל.
לא "המצב קשה", אלא מה השתנה ומה הרשם לא ידע. תשלום, הסכם, פגם במסירה, נכס מוגן.
אישורי תשלום, הסכם עם הזוכה, אישור מסירה, ותצהיר שמאמת את העובדות שעליהן הבקשה נשענת.
מגישים ללשכה, ומעבירים העתק לזוכה. חייב שמיוצג על ידי עורך דין ממציא את ההעתק לזוכה בתוך 3 ימים.
אחרי ההגשה, לפי תקנה 15א, הרשם קובע מועד שבו הזוכה מגיב, אלא אם החליט לדחות את הבקשה. אם הזוכה לא הגיב במועד, הרשם מחליט על סמך מה שיש לפניו. כשיש חשש לנזק שאין לו תקנה, הרשם רשאי להחליט עוד לפני תגובת הזוכה, מטעמים מיוחדים שיירשמו. לשאלות על מילוי הטופס עצמו, מוקד ההוצאה לפועל *35592 זמין לפי כל זכות בימים ראשון עד חמישי, 8:00 עד 18:00.

הרשם בודק אם הנימוק נכון ומוכח ומה עמדת הזוכה. אחרי ביטול הגבלה נשלחת הודעה לגורמים שקיבלו אותה, וכדאי לוודא שהבנק עודכן.
מהצד של הרשם, השאלה פשוטה. ההליך ניתן כי הזוכה ביקש אותו והתנאים התקיימו. כדי לבטל אותו צריך להראות שהתנאים כבר לא מתקיימים, שהם לא התקיימו מלכתחילה, או שהזוכה עצמו כבר לא עומד מאחוריו. לכן הבקשה צריכה להיות מכבדת, עניינית ומדויקת. בקשה שתוקפת את הרשם או את הזוכה בלשון חריפה לא מקדמת דבר, ובקשה שמתארת מצוקה בלי נימוק משפטי נקראת כמו פנייה לרחמים.
הרשם יכול לקבל את הבקשה במלואה, לקבל חלק ממנה, למשל לבטל עיקול אחד ולהשאיר אחר, או לדחות אותה. כשהביטול מתקבל, ההחלטה נרשמת בתיק, ולגבי הגבלות תקנה 22ד קובעת שהודעה על הביטול נשלחת לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה ולחייב. כדאי לבדוק בתיק שההודעה אכן יצאה, ולא להניח שהבנק כבר עודכן.
בחרו את האפשרות הקרובה ביותר וקבלו כיוון ראשוני. זה לא תחליף לבדיקה של התיק עצמו, אבל זו התחלה טובה.
על החלטת מנהל לשכה מגישים ערר לרשם. על החלטת רשם מערערים לבית משפט השלום, לרוב ברשות. הערעור לא עוצר את ההליכים, ולכן מבקשים עיכוב.
סעיף 80 לחוק ההוצאה לפועל מסדיר את הדרך. מי שנפגע מפעולה או מהחלטה של מנהל לשכה או של עובד מערכת ההוצאה לפועל, מגיש ערר לפני רשם ההוצאה לפועל. על החלטות וצווים של הרשם, כולל החלטות בערר, אפשר לערער לבית משפט השלום ברשות שופט של אותו בית משפט. יש רשימה של החלטות שעליהן הערעור הוא בזכות, בלי צורך ברשות, ובהן החלטות לפי סעיף 19, טענת פרעתי.
| מי החליט | הדרך לתקוף את ההחלטה | מה חשוב לדעת |
|---|---|---|
| מנהל הלשכה או עובד הלשכה | ערר לפני רשם ההוצאה לפועל | זו הדרך כשמנהל הלשכה סירב לבטל הליכים בתיק שנפרע |
| הרשם, בלי ששמע אתכם | בקשה לרשם לבטל או לשנות את ההחלטה | מוגשת בכתב בתוך 7 ימים מהיום שנודע לכם על ההחלטה |
| הרשם, אחרי ששמע אתכם | בקשת רשות ערעור על החלטת רשם לבית משפט השלום | ברוב ההחלטות נדרשת רשות, וההליכים לא נעצרים בגלל הגשתה |
| הרשם, בטענת פרעתי | ערעור בזכות לבית משפט השלום | אין צורך לבקש רשות, אבל עדיין צריך לבקש עיכוב בנפרד |
הנקודה האחרונה בטבלה היא החשובה, והיא נכונה גם לבקשת רשות ערעור על החלטת רשם. לפי סעיף 80(ג), הגשת ערר, ערעור או בקשת רשות לערער לא מעכבת את ההליך. הרשם או בית המשפט רשאים להורות על השהיה או עיכוב ולהתנות אותם בערובה, בתנאי שהמבקש הודיע שבדעתו לערער. כלומר, מי שמגיש ערעור ומניח שבינתיים העיקול מוקפא, עלול לגלות שהכסף כבר הועבר לזוכה.
לפני שרצים לבית המשפט, כדאי לשאול אם בקשה חדשה לרשם, עם נימוק אחר או עם מסמך שלא היה, תגיע לתוצאה מהר יותר. ערעור בוחן אם הרשם טעה. בקשה חדשה מציגה לו תמונה חדשה. אלה שני דברים שונים, ובחירה נכונה ביניהם חוסכת חודשים.
לפי תקנה 126, כשעברו שנתיים מהליך אחרון בלי שהזוכה נקט הליך נוסף, הלשכה רשאית לשלוח לו הודעה לתת טעם. לא נתן טעם בתוך 30 ימים, התיק נסגר.
סגירת תיק מחוסר מעש היא מסלול שחייבים רבים לא מכירים. תקנה 126(ד) קובעת שאם עברו שנתיים מיום שנעשה הליך בתיק והזוכה לא נקט הליך נוסף, מנהל מערכת ההוצאה לפועל רשאי לשלוח לזוכה הודעה לבוא ולתת טעם מדוע לא ייסגר התיק. נתן טעם, הרשם מחליט. לא נתן טעם בתוך 30 ימים, או בתוך זמן ארוך יותר שנקבע בהודעה, התיק נסגר. תקנה 126(ד1) מאפשרת לרשם, מטעמים מיוחדים, לסגור מחוסר מעש גם תיק שננקטו בו הליכים, אחרי שנתיים מפתיחתו ואחרי שנתן לזוכה להגיב.
אבל צריך לקרוא גם את ההמשך, כי ביטול הליכים בהוצאה לפועל וסגירת התיק אינם מחיקת חוב. סגירה מחוסר מעש לא מוחקת את החוב, והתקנה עצמה קובעת שהיא לא פוגעת בזכות הזוכה לבקש לפתוח מחדש תיק סגור. ההוראה גם לא חלה על תיקי משכנתה ותיקים למימוש משכון. ובתיק שבו שולם החוב ונותרה יתרה של פחות מ-₪100, התיק נסגר לפי תקנה 126(ג) באותו מסלול של תיק שנפרע במלואו. מי שרוצה לסיים את הסיפור באמת, כדאי לקרוא מה כולל תהליך סגירת חובות בהוצאה לפועל, ולא להסתפק בסגירת תיק.
| המצב בתיק | מי פועל | התוצאה |
|---|---|---|
| הזוכה ביקש לסגור | הזוכה, בלשכה או באופן מקוון | התיק נסגר |
| מלוא החוב נפרע | הלשכה, אחרי הודעה לזוכה | התיק נסגר 30 ימים אחרי משלוח ההודעה |
| נותרה יתרה של פחות מ-₪100 | הלשכה, באותו מסלול | התיק נסגר, למעט סוגי תיקים שהתקנה מחריגה |
| שנתיים בלי הליך של הזוכה | מנהל המערכת שולח הודעה לזוכה | אין טעם בתוך 30 ימים, התיק נסגר, והחוב נשאר |
הטעויות הנפוצות הן הנחה שהתשלום מבטל את ההליכים מעצמו, בקשה בלי ראיות, הסכם עם הזוכה שלא מזכיר את ההליכים, וערעור בלי בקשת עיכוב. כל אחת מהן עולה בזמן ובכסף.
הטעות הראשונה היא להניח שביטול הליכים לאחר תשלום החוב מסתדר לבד. שילמתם, והלשכה תדע. לפעמים כן, הרבה פעמים לא, ובינתיים הבנק ממשיך להחזיק את החשבון מוקפא. הטעות השנייה היא בקשה שנכתבת מהבטן. היא מספרת על קושי אמיתי, אבל לא מצרפת אישור תשלום, לא מצביעה על פגם ולא מסבירה מה השתנה. בקשה כזו נדחית, ומי שהגיש אותה מרגיש שלא שמעו אותו.
הטעות השלישית היא הסכם עם הזוכה שמתמקד רק בסכום. הסדר שבו החייב משלם כל חודש בדיוק כמו שסוכם, והעיקול על המשכורת נשאר כי אף אחד לא כתב שהוא מבוטל, הוא תרחיש שקל מאוד להגיע אליו. הטעות הרביעית היא לנהל כמה תיקים בנפרד, כשכל ביטול בתיק אחד מתנגש בהליך בתיק אחר. במצב כזה בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל יכולה לסדר את התמונה כולה בבת אחת.

ויש מצבים שבהם ביטול הליכים בתיק אחד הוא רק טלאי. כשהחובות גדולים מהיכולת לשלם, וכל הסדר נשבר אחרי כמה חודשים, צריך לבדוק מסלול רחב יותר. פתיחת הליך חדלות פירעון משנה את מצב הליכי הגבייה נגד החייב, ובמקרים מתאימים מסתיימת בהפטר. אצלנו, למשל, חוב של ₪200,000 נמחק בהליך מקוצר. זו החלטה שנכון לקבל רק אחרי בדיקה מסודרת של כל התמונה, ולא כתגובה לעיקול אחד. מי שרוצה להתחיל מבדיקה כוללת של התיק, יכול לפנות לעורך דין הוצאה לפועל במשרד שלנו, שיראה את מה שקשה לראות מבפנים.
ספרו לנו מה רשום בתיק ומה השתנה מאז. נבדוק את הנימוקים, את עמדת הזוכה ואת המועדים, ונגיד לכם בכנות מה הדרך הנכונה.
אנחנו מזמינים אתכם לשמוע ישירות מלקוחות שעברו את הדרך מול לשכת ההוצאה לפועל, מהרגע שהגיעו אלינו ועד שהחוב נסגר.
ביטול הליכים הוא חלק מתמונה רחבה יותר. המדריכים הבאים מסבירים את ההליכים שעליהם מדובר ואת הדרכים לצאת מהם.
דירוג 5.0 ב-33 ביקורות אמיתיות ב-Google. אנחנו מזמינים אתכם לקרוא ולהתרשם.
הליך שנשאר בתיק אחרי שהסיבה שלו נעלמה הוא לא גזירה, וביטול הליכים בהוצאה לפועל הוא הדרך להסיר אותו. ברוב המקרים יש נימוק ברור לביטול, והשאלה היא רק אם הוא מוצג נכון, עם הראיות הנכונות ובזמן. פנו אלינו עם פרטי התיק. נבדוק מה רשום, מה השתנה ומה עמדת הזוכה, נגיש את הבקשה המתאימה, ונלווה אתכם עד שההליך יוסר בפועל ותוכלו להמשיך הלאה.