האם אפשר לבקש הקדמת תוכנית פירעון?
שאלות לגבי הקדמת תשלומים בחדלות פירעון עולות מידי פעם. ונראה כי זוהי סוגיה מעניינת מכיוון שיש סיבות טובות מדוע לדחות בקשת פירעון מוקדם בהליך חדלות פירעון, אך יש גם סיבה מדוע בית המשפט דווקא כן ירצה לאשר זאת.
במאמר זה נדבר על סעיף 170 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, וכיצד זה מתבטא בפועל עבור החייבים הנמצאים בעיצומו של ההליך.
נתחיל מהתשובה הקצרה – הדבר אפשרי בנסיבות מסוימות. יש לעשות זאת בתיאום עם הנאמן ובאישור בית המשפט.
הקדמת תשלומים בחדלות פירעון
כאשר אדם צובר חובות בתום לב, ואין ביכולתו לפרוע את החובות, החוק מעניק לו גלגל הצלה המאפשר להתחיל מחדש את חייו הכלכליים. וזהו ההליך הידוע בתור הליך חדלות פירעון.
במסגרת ההליך נקבעת תכנית פירעון הפרוסה על פני 36 חודשים (ובמקרים מסוימים אף יותר). בתקופה זו על החייב לעמוד בתשלומים חודשיים שנקבעו לו, וזאת לצד מימוש נכסים.
תכנית זו נקבעה לאחר חקירה מעמיקה של יכולותיו הכלכליות של החייב. היא אמנם מאפשרת לו להגיע למחיקת חובות, אך התכנית צריכה גם לדאוג לאינטרסים של הנושים. כלומר לפני מתן הפטר חובות יש קודם כל ניסיון להשיא את גביית החוב.
תקופה זו היא אינה תקופה קלה עבור החייב. עיקר יכולותיו הכלכליות יוקדשו לצורך פירעון החוב, וההסדר שיקבע עבורו ישאיר בידו רק את צורכי הקיום המינימליים.
כאשר חייב מתעניין לגבי הקדמת תכנית פירעון, באופן טבעי ישנה הרמת גבה. הרי מאיפה הביא את הכספים? האם הסתיר בצד כספים שלא נלקחו בחשבון בעת קביעת התכנית? חוסר תום לב שכזה הוא עבירה פלילית, והממונה על חדלות פירעון ירצה לדעת את התשובות.
המחוקק חושש מניצול לרעה של הליך חדלות פירעון. החוק אינו מעוניין כי אנשים יצברו חובות בסכומים גבוהים, ואז ייהנו מהליך מהיר בו משלמים סכום קטן יחסית, תמורת מחיקת החוב והסרת כל ההגבלות. כי זוהי בעצם המשמעות בפועל של פירעון מוקדם בהליך חדלות פירעון.
תארו לעצמכם מצב בו אדם צבר חוב של 2 מיליון שקל, ונכנס להליך חדלות פירעון. לאחר בדיקת יכולותיו הכלכליות, נקבע עבורו צו תשלומים בסך 1500 ש“ח בחודש, למשך תקופה של 36 חודשים. במידה ויתאפשר לו לפרוע את התשלומים באופן מיידי הוא בעצם ישלם 54,000 שקל תמורת מחיקת חוב של 2 מיליון. דבר היוצר מראית עין של עסקה משתלמת שאין בה ולו טיפת תום לב.
הקדמת תוכנית פירעון
מהסיבות הנ“ל, המחוקק אינו מעוניין בפרעון מוקדם, ואף קבע זאת בסעיף 170 (ד) לחוק:
"יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.“
למקרה שחשבתם שבסך הכל צריך למלא טופס, כפי שראיתם החוק אינו מאפשר הליך פרוצדורלי פשוט של הקדמת תכנית פירעון. אך מנגד החוק לא פוסל זאת לחלוטין, ומשאיר זאת לשיקולו של בית המשפט.
בית המשפט יבקש תשובות לגבי מקור הכספים, זאת על מנת להבטיח כי לא יהיה כאן ניצול לרעה של התהליך. והסיבה שבית המשפט מוכן לפעמים לאשר הקדמת תשלומים בחדלות פירעון, היא מתוך המחשבה על האינטרסים של הנושים.
חוק חדלות פירעון נועד לאזן בין הצרכים של החייב לבין הצרכים של הנושים. לא ניתן להתעלם מכך שאי תשלום החוב גורם נזק לנושים. הליך חדלות פירעון יאפשר לנושים לקבל משהו, אך זה מסוג הדברים שניתן לומר עליהם ”מעט מידי ומאוחר מידי“.
הנושים יקבלו את הכספים מתוך קופת הנשייה רק בסופו של ההליך. ומצב בו נושה יקבל את בחזרה את מלוא החוב, הוא בגדר בלתי סביר. לכן פירעון מוקדם בהליך חדלות פירעון עשוי להיטיב עם הנושים. וזוהי הסיבה מדוע המחוקק ובית המשפט אינם פוסלים זאת על הסף.
פירעון מוקדם בהליך חדלות פירעון
כפי שהבנתם, למרות הבעייתיות המסוימת, ניתן להקדים תשלומים. לצורך כך יש לבקש את אישור בית המשפט, וחשוב להתייעץ עם עורך דין חדלות פירעון לפני שמבקשים את הבקשה. איננו רוצים שהדבר יגרום להעלאת חשדות לגבי הסתרת כספים בהליך חדלות פירעון.
בכל נושא הקשור לחדלות פירעון, פנו אל עורך דין חובות אפרים קוליו. למשרדינו ניסיון רב בסוגיות הוצאה לפועל, הסדרי חובות מול בנקים, הליכי חדלות פירעון, איחוד תיקים, עורך דין דיור ציבורי ועוד.
הקליקו כאן להצטרפות לקבוצת הפייסבוק –הוצאה לפועל – שאלות ותשובות
