פירעון מוקדם של תוכנית פירעון

במאמר זה נדבר על פירעון מוקדם של תוכנית פירעון, כלומר השאלה המרכזית כאן היא האם ניתן לבצע הקדמת תשלומים בתוכנית פירעון או בשיקום כלכלי כדי לקבל הפטר בצורה מזורזת?

אך לפני שניכנס לעומק הדברים ונסביר על פירעון מוקדם של תוכנית פירעון, קודם כל קצת רקע לדברים.

מהי תכנית פירעון

כאשר אדם נקלע לחובות, אחת האפשרויות העומדות לפניו היא כניסה להליך חדלות פירעון. זהו נושא בפני עצמו שגם דורש התעמקות, אך נשאיר זאת למאמרים אחרים.

נניח והוגשה בקשה להליך חדלות פירעון והמונה נתן ”צו פתיחת הליכים“. במצב זה מתחילה תקופה הידועה בתור תקופת הביניים. תקופה זו נועדה לאפשר לנאמן לבצע בדיקה מקיפה לגבי מצבו הכלכלי של היחיד. זוהי בדיקה עמוקה ומקיפה הכוללת היבטים שונים של חייו הכלכליים. ההוצאות של החייב נבדקות, הנכסים העומדים לרשותו, קרנות וחסכנות, מצבו המשפחתי וכמובן גם הנסיבות בהן הוא נקלע לחובות.
המטרה של הבדיקה היא לקבוע עבור החייב תכנית לשיקום כלכלי. זוהי המשמעות של הליך פשיטת רגל. במהלך תקופת הביניים על החייב לעמוד בצו תשלומים חודשי, אך ניתן להגיד כי זהו צו תשלומים זמני המחושב על פי הערכה כללית של יכולותיו הכלכליות וזו עדיין לא תכנית פירעון.

בסיום התקופה הנאמן מגיש לממונה על חדלות פירעון את דוח ממצאי הבדיקה. זהו דוח הסוקר את מצבו הכלכלי של היחיד ומגיש המלצה לתכנית פירעון. שני המרכיבים העיקריים של תכנית הפירעון הם המשך התשלומים החודשיים וגם הליך של מימוש נכסים. התשלומים החודשיים שיקבעו יהיו מדויקים יותר, כלומר ישקפו בצורה טובה יותר את מצבו הכלכלי. במידה והמלצתו תתקבל, תתחיל תקופת השיקום הכלכלי שנמשכת 36 חודשים.

המלצתו של הנאמן אינה מתקבלת באופן אוטומטי. הוא מגיש אותה לידי הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים. והוא זה אשר יגיש לבית המשפט את ההצעה לתכנית שיקום כלכלי הכוללת תכנית פירעון. הממונה רשאי להכניס שינויים שיכולים לכלול הגדלה או הקטנה של התשלומים החודשיים.

ההחלטה הסופית נתונה בידי בית המשפט, שגם הוא אינו חייב לקבל את המלצת הממונה. למרות שיש להמלצת הממונה משקל רב בהחלטת בית המשפט, עדייו בית המשפט יכול לקצר או להאריך את התקופה.

בסיום התקופה הנאמן יחלק לנושים את הכספים המצטברים בקופת הנשייה, זאת על פי עקרונות החלוקה וסדרי העדיפויות המוגדרים בחוק. ברוב המצבים קופת הנשייה אינה מכסה את כל החובות, ובית המשפט מעניק הפטר חובות על יתרת החובות שלא ניתן לגבות. וכך מתאפשר לחייב להתחיל מחדש את חייו הכלכליים. גם בנקודה זאת אנו מקצרים ולא מעמיקים, אך ראוי לציין כי לא ניתן לקבל הפטר על כל סוגי החובות. וישנם גם מקרים בהם ניתן הפטר לאלתר כבר בשלבים המוקדמים ואין צורך בתקופה של 36 חודשים. חשוב להתייעץ עם עורך דין פשיטת רגל, הוא יכול לבחון את מצבכם הכלכלי ולהעריך מה צפוי במקרה שלכם.
ועכשיו נשאלת השאלה האם ניתן לבצע הקדמת תשלומים בתוכנית פירעון או בשיקום כלכלי?

הקדמת תשלומים כדי לקבל הפטר

יתכן כי נקבעה לחייב תקופת תשלומים המתפרסת על פני 36 חודשים. אך עכשיו חל שיפור מסוים במצבו הכלכלי. אולי הצליח למצוא עבודה חדשה ויש לו שכר יותר גבוה. הוא עורך את החישובים ומבין כי יש באפשרותו להקדים את התשלום, ובכך לסיים את תקופת השיקום הכלכלי מהר יותר. אז נשאלת כאן השאלה האם ניתן לבצע פירעון מוקדם של תוכנית פירעון?

אם תרצו את התשובה הקצרה – כן, ניתן לבצע הקדמת תשלומים בתוכנית פירעון או בשיקום כלכלי. אך כדאי בכל זאת להסביר את הבעייתיות שבזה.

פירעון מוקדם של תוכנית פירעון

אז אמנם הדבר אפשרי, אך צריך להבין כי יש כאן בעייתיות מסוימת. נסו להבין את הסיטואציה – אדם נקלע לחובות של מאות אלפי שקלים ופותח בהליכי חדלות פירעון. נקבע עבורו הסדר תשלומים, ואם יעמוד בו יזכה לקבל הפטר מיתרת החובות. ואז פתאום אחרי כמה חודשים, מתוך מצב של משבר כלכלי עמוק, הוא פתאום יכול לסגור את יתרת התשלומים במהירות ולקבל הפטר? נכון שנראה כי משהו כאן לא כשר? ובכן, גם המחוקק חושב כך. פעולה שכזו מעלה חשש כי כספים ויכולות כלכליות הוסתרו בצד, והיה כאן ניסיון לניצול לרעה של הליך חדלות פירעון. זוהי הסיבה מדוע החוק אינו מקל ראש בעניין.

אך מנגד, החוק גם אינו רוצה לסגור את הדלת בפני האפשרות הזאת. מהצד השני עומדים הנושים, ויש לדאוג גם לאינטרסים שלהם. הנושים ממתינים במשך שלוש שנים עד לסיום ההליך – כל עוד ההליך נמשך הכספים מצטברים בקופת הנשייה, אך הנושים אינם רואים שקל. לכן כאשר דוחים את בקשת החייב לפירעון מוקדם, בעצם פוגעים גם בנושים וגוזרים עליהם להמתין תקופה ארוכה עד לקבלת התשלום. ישנו איזו הנחה כי הנושים הם בהכרח בעלי הון חזקים; זה נכון בחלק מהמקרים (למשל הבנקים), אך במקרים אחרים הנושים יכולים להיות אנשים שבעצם נקלעו למשבר כלכלי בגלל אי יכולת הפירעון של החייב.

הקדמת תשלומים בתוכנית פירעון או בשיקום כלכלי

סעיף 170 לחוק חדלות פירעון קובע:

(ג)   …בקשה לשינוי גובה התשלומים בשל שינוי הנסיבות או גילוי עובדות חדשות תוגש לממונה, והוא מוסמך להחליט בה.
(ד)  יחיד שנקבעה לו תקופת תשלומים, לא ימירם בתשלום חד-פעמי או בתשלומים גבוהים יותר המשתלמים בתקופה הקצרה מתקופת התשלומים שנקבעה בצו לשיקום כלכלי, אלא בדרך של הגשת בקשה לשינוי הצו לבית המשפט; בית המשפט רשאי לאשר שינוי כאמור רק אם הוכח להנחת דעתו כי המקור לתשלום אינו מנכסי קופת הנשייה.

על פי סעיף ג‘ בחוק, ניתן לבקש שינוי בגובה התשלומים בגין שינוי נסיבות והדבר נתון לשיקול דעתו של הממונה. סעיף זה אינו מתייחס לסוגיית פירעון מוקדם של תוכנית פירעון. הוא מתייחס למקרים בהם חל שינוי הדורש את שינוי גובה ההחזר החודשי. למשל אם במהלך התקופה נפגע כושר ההשתכרות של החייב.
סעיף ד‘ הוא הסעיף החשוב לצורך עניין זה. על פי סעיף זה ניתן לבצע הקדמת תשלומים כדי לקבל הפטר, אך זה דורש פנייה לבית המשפט. כלומר הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים לא יכול לאשר זאת.

בית המשפט יבקש לדעת מהו מקור התשלומים, זאת על מנת לוודא כי לא הוסתרו כספים ואל היה כאן ניצול לרעה. בית המשפט לא יאשר הלוואת כספים בשוק האפור לצורך מטרה זו, מטרת הליך שיקום כלכלי היא להימנע מהסתבכויות כלכליות חסרות אחריות. סעיף ה‘ קובע כי בית המשפט יתחשב גם בדעתם של הנושים.

משרד עורכי דין אפרים קוליו

משרדינו מטופל במגוון נשואים הכוללים הליכי חדלות פירעון, תיקי הוצאה לפועל, עורך דין לענייני עמידר, הסדרי חובות ועוד. הקליקו כאן להצטרפות לקבוצת הפייסבוק –הוצאה לפועל – שאלות ותשובות